< ירמיה 8 >
בעת ההיא נאם יהוה ויציאו (יוציאו) את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם--מקבריהם | 1 |
At that time, says the Lord, they shall bring out the bones of the kings of Juda, and the bones of his princes, and the bones of the priests, and the bones of the prophets, and the bones of the inhabitants of Jerusalem, out of their graves;
ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו | 2 |
and they shall spread them out to the sun, and the moon, and to all the stars, and to all the host of heaven, which they have loved, and which they have served, and after which they have walked, and to which they have held, and which they have worshipped; they shall not be mourned for, neither shall they be buried; but they shall be for an example on the face of the earth,
ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת--בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות | 3 |
because they chose death rather than life, even to all the remnant that are left of that family, in every place whither I shall drive them out.
ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב | 4 |
For thus says the Lord, Shall not he that falls arise? or he that turns away, shall he not turn back again?
מדוע שובבה העם הזה ירושלם--משבה נצחת החזיקו בתרמת--מאנו לשוב | 5 |
Therefore has this my people turned away with a shameless revolting, and strengthened themselves in their willfulness, and refused to return?
הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו--אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם (במרוצתם) כסוס שוטף במלחמה | 6 |
Listen, I pray you, and hear: will they not speak thus, There is no man that repents of his wickedness, saying, What have I done? the runner has failed from his course, as a tired horse in his neighing.
גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס (וסיס) ועגור שמרו את עת באנה ועמי--לא ידעו את משפט יהוה | 7 |
Yes, the stork in the heaven knows her time, [also] the turtle-dove and wild swallow; the sparrows observe the times of their coming in; but this my people knows not the judgments of the Lord.
איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים | 8 |
How will you say, We are wise, and the law of the Lord is with us? In vain have the scribes used a false pen.
הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם | 9 |
The wise men are ashamed, and alarmed, and taken; because they have rejected the word of the Lord; what wisdom is there in them?
לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים--כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן--כלה עשה שקר | 10 |
Therefore will I give their wives to others, and their fields to [new] inheritors; and they shall gather their fruits, says the Lord.
וירפו את שבר בת עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום | 11 |
הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה | 12 |
אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל--ואתן להם יעברום | 13 |
There are no grapes on the vines, and there are no figs on the fig-trees, and the leaves have fallen off.
על מה אנחנו ישבים--האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה | 14 |
Why do we sit still? assemble yourselves, and let us enter into the strong cities, and let us be cast out there: for God has cast us out, and made us drink water of gall, because we have sinned before him.
קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה | 15 |
We assembled for peace, but there was no prosperity; for a time of healing, but behold anxiety.
מדן נשמע נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה--עיר וישבי בה | 16 |
We shall hear the neighing of his swift horses out of Dan: the whole land quaked at the sound of the neighing of his horses; and he shall come, and devour the land and the fullness of it; the city, and them that dwell in it.
כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה | 17 |
For, behold, I send forth against you deadly serpents, which can’t be charmed, and they shall bite you
מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי | 18 |
mortally with the pain of your distressed heart.
הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם--בהבלי נכר | 19 |
Behold, [there is] a sound of the cry of the daughter of my people from a land afar off: Is not the Lord in Sion? is there not a king there? because they have provoked me with their graven [images], and with strange vanities.
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו | 20 |
The summer is gone, the harvest is past, and we are not saved.
על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני | 21 |
For the breach of the daughter of my people I have been saddened: in my perplexity pangs have seized upon me as of a woman in travail.
הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי | 22 |
And is there no balm in Galaad, or is there no physician there? why has not the healing of the daughter of my people taken place?