ירמיה 7

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר

The word that came to Jeremiah from the Lord, saying,

2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה

Place thyself in the gate of the house of the Lord, and proclaim there this word, and say, Hear the word of the Lord, all ye of Judah, that enter in by these gates to bow down before the Lord.

3 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה

Thus hath said the Lord of hosts, the God of Israel, Amend your ways and your deeds, and I will permit you to dwell in this place.

4 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה

[But] do not rely on the words of falsehood, saying, The temple of the Lord, The temple of the Lord, The temple of the Lord, [as] they [say].

5 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו

For if ye thoroughly amend your ways and your deeds; if ye thoroughly execute justice between a man and his neighbor;

6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם

If ye oppress not the stranger, the fatherless, and the widow, and shed not innocent blood in this place, and walk not after other gods to your own hurt:

7 ושכנתי אתכם במקום הזה--בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם

Then will I permit you to dwell in this place, in the land that I have given to your fathers, from eternity to eternity.

8 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר--לבלתי הועיל

Behold, ye rely on the words of falsehood, that cannot profit.

9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם

How? will ye steal, murder, and commit adultery, and swear falsely, and burn incense unto Ba'al, and walk after other gods of which ye have no knowledge;

10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו--למען עשות את כל התועבות האלה

And [then] come and stand before my presence in this house, which is called by my name, and say, “We are delivered;” in order to do all these abominations?

11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו--בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה

Is then this house, which is called by my name, become a den of robbers in your eyes? [But] I also, behold, I have seen it, saith the Lord.

12 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל

For go ye now unto my place which was in Shiloh, where I caused my name to dwell at the first, and see what I did unto it because of the wickedness of my people Israel.

13 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה--נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם

And now, whereas ye have done all these acts, saith the Lord, and I spoke unto you, causing [the prophets] to rise up early and speaking, while ye would not hear; and I called you, but ye would not answer:

14 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם--כאשר עשיתי לשלו

Therefore will I do unto this house, which is called by my name, whereon ye rely, and unto the place which I have given to you and to your fathers, as I have done to Shiloh.

15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים

And I will cast you out of my presence, as I have cast out all your brethren, all the seed of Ephraim.

16 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה--ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך

But thou—pray not thou in behalf of this people, nor lift up in their behalf entreaty or prayer, nor make intercession to me; for I will not hear thee.

17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם

Dost thou not see what they are doing in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem?

18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני

The children gather wood, and the fathers kindle the fire, and the women knead dough, to make cakes for the queen of heaven, and they pour out drink-offerings unto other gods, in order to provoke me to anger.

19 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם

Do they provoke me to anger? saith the Lord, [and] not themselves, to the shame of their own faces?

20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה

Therefore thus hath said the Lord Eternal, Behold my anger and my fury shall be poured out upon this place, over man, and over beast, and over the trees of the field, and over the fruit of the ground; and it shall burn, and it shall not be quenched.

21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר

Thus hath said the Lord of hosts, the God of Israel, Add your burnt-offerings unto your peace-sacrifices, and eat the flesh thereof.

22 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא (הוציאי) אותם מארץ מצרים--על דברי עולה וזבח

For I spoke not with your fathers, and I commanded them not on the day of my bringing them out of the land of Egypt, concerning burnt-offering or sacrifice;

23 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי--והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם

But this thing did I command them, saying, Hearken to my voice, and I will be unto you for a God, and ye shall be unto me for a people; and walk ye altogether on the way which I may command you, in order that it may be well unto you.

24 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים

Yet they hearkened not, and inclined not their ear; but they walked in the counsels, in the stubbornness of their evil heart; and they went backward, and not forward:

25 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה--ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח

Since the day that your fathers came forth out of the land of Egypt until this day; and I sent unto you all my servants the prophets, sending them daily in the morning early;

26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם--הרעו מאבותם

Yet they hearkened not unto me, and inclined not their ear; but they hardened their neck; they did worse than their fathers.

27 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה

And if thou speak unto them all these words, and they will not hearken to thee; and if thou call unto them, and they will not answer thee:

28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם

Then shalt thou say unto them, This is the nation that hearken not to the voice of the Lord their God, and accept not correction; lost is the truth, and is obliterated from their mouth.

29 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו

Cut off thy flowing hair, and cast it away, and take up on mountain-tops a lamentation; for rejected hath the Lord and forsaken the generation of his wrath.

30 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאם יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו

For the children of Judah have done what is evil in my eyes, saith the Lord: they have set up their abominations in the house which is called by my name, to pollute it.

31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש--אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי

And they have built the high-places of Thophet, which is in the valley of Ben-hinnom, to burn their sons and their daughters in the fire; which I had not commanded, and which never came into my mind.

32 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום

Therefore, behold days are coming, saith the Lord, that it shall not be called any more Thophet, or The valley of Ben-hinnom, but The valley of slaughter: and they shall bury in Thophet, for want of room.

33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד

And the carcasses of this people shall become food unto the fowls of the heavens, and unto the beasts of the earth, with none to chase them away.

34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ

And I will cause to cease from the cities of Judah, and from the streets of Jerusalem, the voice of gladness, and the voice of joy, the voice of the bridegroom, and the voice of the bride; for a desert shall the land become.