ירמיה 7

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר

上主有話給耶肋米亞說：

2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה

「你站在上主殿字的門口，宣佈這話說：你們凡由這些門進來，朝拜上主的猶大人，請聽上主的話。

3 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה

萬軍的上主，以色列的這樣說：改善你們的生活和行為，我就讓你們住在這地方；

4 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה

不要信賴虛偽的話說：「這是上主的聖殿，上主的聖殿，上主的聖殿!

5 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו

只有他們徹底改善你的生活和行為，在人與人之間行事公道，

6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם

不虐待旅客、孤兒、寡婦，不在這地方傾流無辜者的血，不自招禍患去跟隨外邦的神祗，

7 ושכנתי אתכם במקום הזה--בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם

我才讓你們住在這地方，即我自開始便永遠賜給你們祖先的土地。

8 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר--לבלתי הועיל

可惜! 你們竟信賴虛偽無益的話。

9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם

怎麼﹖你們竟偷盜，兇殺，通姦，發虛誓，向巴耳獻香，跟隨素不相識的外方神祗，

10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו--למען עשות את כל התועבות האלה

然後來到這歸我名下的殿裏，立在我面前說：「我們有了保障! 」好再去行這一切可惡的事﹖

11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו--בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה

難道這座歸我名下的殿宇，在你們眼中竟成了賊窩了嗎﹖哎! 我看實在是這樣──上主的斷語。

12 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל

那麼，請你們到我昔日在史羅立我名的地方去，察看我因我人名以色列的邪惡對她行了的事

13 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה--נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם

現在因為你們做了這一切事──上主的斷語──我再三懇切勸你們，你們又不聽；我呼喚你們，你們也不答應；

14 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם--כאשר עשיתי לשלו

為此，我要對付你們依恃的這座歸於我名下的殿宇，並對付我給你們及你們祖先的地域，向對付史羅一樣；

15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים

我必將你們由我面前拋棄，如同拋棄了你們所的有，厄弗辣因全體後裔一樣。

16 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה--ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך

至於你，你你不必為這人民祈禱，不必為他們呼籲哀求，也不必向我懇求，因為我不會俯聽你。

17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם

他們在猶大各城和耶路撒冷街上做的是什麼事，難道你沒有看見﹖

18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני

兒子拾柴，父親燒火，母女揉麵給天后做餅，向外方神祗行奠祭，來觸怒我。

19 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם

他們果真觸怒我嗎﹖──上主的斷語──豈不是觸犯自己，使自己滿面慚愧﹖

20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה

為此我上主這樣說：看，我的憤怒和怒火，必要傾注在這地方的人和走獸身上，田間的樹木和土地的出產上，燃燒不熄。

21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר

萬軍的上主，以色列的天主這樣說：「你們獻祭後，儘管飽悢祭肉；

22 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא (הוציאי) אותם מארץ מצרים--על דברי עולה וזבח

可是，關於全燔祭和獻祭的事情，我在領你們祖先出離埃及那一天，並沒有對他們談及或吩咐什麼，

23 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי--והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם

只吩咐了他們這事說：你們應聽從我的聲音，那麼我必作你們的天主，你們也必作我的人民；你們應走我吩咐你們的一切道路，好使你們獲得幸福。

24 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים

他們不但不側耳細聽，反倒依照自己的計劃，隨自己邪惡的心生活，頑固不化；不以面向我，卻以背向我。

25 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה--ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח

從你們祖先出離埃及那一天起，直到今日，我給你們派遺了我所有的僕人先知，而且每天清早給你們派遺，

26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם--הרעו מאבותם

但他們不但不側耳聽從我，反而更硬起自己的頸項，比自己的祖先還要乖戾。

27 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה

縱使你將這一切話告訴他們，他們也不會聽從你；任憑你怎樣呼喚，他們也不會答應你。

28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם

為此你對他們說：這個民族，不聽上主自己天主的聲音，不肯接受訓；忠實已喪失，已絕於他們口中。

29 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו

你該剪去你的一綹頭髮，把它拋掉，在高丘上唱哀歌，因為上主擯斥，且拋棄了衪憎恨的時代。

30 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאם יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו

的確，猶大子民作了我視為惡的──上主的斷語──將他們可惡之物，安置在歸我名下的殿宇裏，使殿宇受玷污；

31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש--אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי

又本希農山谷的托斐特建築了丘壇，為火焚自己的子女；這是我從沒有吩咐，也從沒有想到的事。

32 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום

為此，看，時日將到──上主的斷語──人王再稱這地方為「托斐特」，或「本希農谷」，卻要稱它為「屠殺谷」；由於墳地不夠，連斐特也將充作墳場。

33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד

這人民的屍體將成為天空飛鳥和地上走獸的食物，而沒有人來驅逐。

34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ

我必猶大城內和耶路撒冷街上，再也聽到歡愉和喜樂的音，新郎和新娘的音，因為這地要變為荒野。