ירמיה 6

1 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול

O you children of Benjamin, gather yourselves to flee out of the middle of Jerusalem, and blow the trumpet in Tekoa, and set up a sign of fire in Bethhaccerem: for evil appears out of the north, and great destruction.

2 הנוה והמענגה דמיתי בת ציון

I have likened the daughter of Zion to a comely and delicate woman.

3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו

The shepherds with their flocks shall come to her; they shall pitch their tents against her round about; they shall feed every one in his place.

4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב

Prepare you war against her; arise, and let us go up at noon. Woe to us! for the day goes away, for the shadows of the evening are stretched out.

5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה

Arise, and let us go by night, and let us destroy her palaces.

6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה

For thus has the LORD of hosts said, Hew you down trees, and cast a mount against Jerusalem: this is the city to be visited; she is wholly oppression in the middle of her.

7 כהקיר בור (ביר) מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד--חלי ומכה

As a fountain casts out her waters, so she casts out her wickedness: violence and spoil is heard in her; before me continually is grief and wounds.

8 הוסרי ירושלם--פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה

Be you instructed, O Jerusalem, lest my soul depart from you; lest I make you desolate, a land not inhabited.

9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות

Thus says the LORD of hosts, They shall thoroughly glean the remnant of Israel as a vine: turn back your hand as a grape gatherer into the baskets.

10 על מי אדברה ואעידה וישמעו--הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה--לא יחפצו בו

To whom shall I speak, and give warning, that they may hear? behold, their ear is uncircumcised, and they cannot listen: behold, the word of the LORD is to them a reproach; they have no delight in it.

11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל--שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים

Therefore I am full of the fury of the LORD; I am weary with holding in: I will pour it out on the children abroad, and on the assembly of young men together: for even the husband with the wife shall be taken, the aged with him that is full of days.

12 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה

And their houses shall be turned to others, with their fields and wives together: for I will stretch out my hand on the inhabitants of the land, says the LORD.

13 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן--כלו עשה שקר

For from the least of them even to the greatest of them every one is given to covetousness; and from the prophet even to the priest every one deals falsely.

14 וירפאו את שבר עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום

They have healed also the hurt of the daughter of my people slightly, saying, Peace, peace; when there is no peace.

15 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה

Were they ashamed when they had committed abomination? no, they were not at all ashamed, neither could they blush: therefore they shall fall among them that fall: at the time that I visit them they shall be cast down, says the LORD.

16 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך

Thus says the LORD, Stand you in the ways, and see, and ask for the old paths, where is the good way, and walk therein, and you shall find rest for your souls. But they said, We will not walk therein.

17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב

Also I set watchmen over you, saying, Listen to the sound of the trumpet. But they said, We will not listen.

18 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם

Therefore hear, you nations, and know, O congregation, what is among them.

19 שמעי הארץ--הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה

Hear, O earth: behold, I will bring evil on this people, even the fruit of their thoughts, because they have not listened to my words, nor to my law, but rejected it.

20 למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי

To what purpose comes there to me incense from Sheba, and the sweet cane from a far country? your burnt offerings are not acceptable, nor your sacrifices sweet to me.

21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו--יאבדו (ואבדו)

Therefore thus says the LORD, Behold, I will lay stumbling blocks before this people, and the fathers and the sons together shall fall on them; the neighbor and his friend shall perish.

22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ

Thus says the LORD, Behold, a people comes from the north country, and a great nation shall be raised from the sides of the earth.

23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון

They shall lay hold on bow and spear; they are cruel, and have no mercy; their voice roars like the sea; and they ride on horses, set in array as men for war against you, O daughter of Zion.

24 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו--חיל כיולדה

We have heard the fame thereof: our hands wax feeble: anguish has taken hold of us, and pain, as of a woman in travail.

25 אל תצאי (תצאו) השדה ובדרך אל תלכי (תלכו) כי חרב לאיב מגור מסביב

Go not forth into the field, nor walk by the way; for the sword of the enemy and fear is on every side.

26 בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר--אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו

O daughter of my people, gird you with sackcloth, and wallow yourself in ashes: make you mourning, as for an only son, most bitter lamentation: for the spoiler shall suddenly come on us.

27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם

I have set you for a tower and a fortress among my people, that you may know and try their way.

28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה

They are all grievous rebels, walking with slanders: they are brass and iron; they are all corrupters.

29 נחר מפח מאשתם (מאש תם) עפרת--לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו

The bellows are burned, the lead is consumed of the fire; the founder melts in vain: for the wicked are not plucked away.

30 כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם

Reprobate silver shall men call them, because the LORD has rejected them.