ירמיה 6

1 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול

便雅悯人哪，你们要逃出耶路撒冷， 在提哥亚吹角， 在伯·哈基琳立号旗； 因为有灾祸与大毁灭从北方张望。

2 הנוה והמענגה דמיתי בת ציון

那秀美娇嫩的锡安女子， 我必剪除。

3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו

牧人必引他们的羊群到她那里， 在她周围支搭帐棚， 各在自己所占之地使羊吃草。

4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב

你们要准备攻击她。 起来吧，我们可以趁午时上去。 哀哉！日已渐斜， 晚影拖长了。

5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה

起来吧，我们夜间上去， 毁坏她的宫殿。

6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה

因为万军之耶和华如此说： 你们要砍伐树木， 筑垒攻打耶路撒冷。 这就是那该罚的城， 其中尽是欺压。

7 כהקיר בור (ביר) מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד--חלי ומכה

井怎样涌出水来， 这城也照样涌出恶来； 在其间常听见有强暴毁灭的事， 病患损伤也常在我面前。

8 הוסרי ירושלם--פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה

耶路撒冷啊，你当受教， 免得我心与你生疏， 免得我使你荒凉， 成为无人居住之地。

9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות

万军之耶和华曾如此说： 敌人必掳尽以色列剩下的民， 如同摘净葡萄一样。 你要像摘葡萄的人摘了又摘，回手放在筐子里。

10 על מי אדברה ואעידה וישמעו--הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה--לא יחפצו בו

现在我可以向谁说话作见证，使他们听呢？ 他们的耳朵未受割礼，不能听见。 看哪，耶和华的话他们以为羞辱， 不以为喜悦。

11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל--שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים

因此我被耶和华的忿怒充满，难以含忍。 我要倾在街中的孩童和聚会的少年人身上， 连夫带妻， 并年老的与日子满足的都必被擒拿。

12 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה

他们的房屋、田地， 和妻子都必转归别人； 我要伸手攻击这地的居民。 这是耶和华说的。

13 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן--כלו עשה שקר

因为他们从最小的到至大的都一味地贪婪， 从先知到祭司都行事虚谎。

14 וירפאו את שבר עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום

他们轻轻忽忽地医治我百姓的损伤， 说：平安了！平安了！ 其实没有平安。

15 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה

他们行可憎的事知道惭愧吗？ 不然，他们毫不惭愧， 也不知羞耻。 因此，他们必在仆倒的人中仆倒； 我向他们讨罪的时候， 他们必致跌倒。 这是耶和华说的。

16 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך

耶和华如此说： 你们当站在路上察看， 访问古道， 哪是善道，便行在其间； 这样，你们心里必得安息。 他们却说：我们不行在其间。

17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב

我设立守望的人照管你们， 说：要听角声。 他们却说：我们不听。

18 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם

列国啊，因此你们当听！ 会众啊，要知道他们必遭遇的事。

19 שמעי הארץ--הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה

地啊，当听！ 我必使灾祸临到这百姓， 就是他们意念所结的果子； 因为他们不听从我的言语， 至于我的训诲，他们也厌弃了。

20 למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי

从示巴出的乳香， 从远方出的菖蒲 奉来给我有何益呢？ 你们的燔祭不蒙悦纳； 你们的平安祭，我也不喜悦。

21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו--יאבדו (ואבדו)

所以耶和华如此说： 我要将绊脚石放在这百姓前面。 父亲和儿子要一同跌在其上； 邻舍与朋友也都灭亡。

22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ

耶和华如此说： 看哪，有一种民从北方而来， 并有一大国被激动，从地极来到。

23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון

他们拿弓和枪， 性情残忍，不施怜悯； 他们的声音像海浪匉訇。 锡安城啊， 他们骑马都摆队伍， 如上战场的人要攻击你。

24 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו--חיל כיולדה

我们听见他们的风声，手就发软； 痛苦将我们抓住， 疼痛仿佛产难的妇人。

25 אל תצאי (תצאו) השדה ובדרך אל תלכי (תלכו) כי חרב לאיב מגור מסביב

你们不要往田野去， 也不要行在路上， 因四围有仇敌的刀剑和惊吓。

26 בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר--אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו

我民哪，应当腰束麻布，滚在灰中。 你要悲伤，如丧独生子痛痛哭号， 因为灭命的要忽然临到我们。

27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם

我使你在我民中为高台，为保障， 使你知道试验他们的行动。

28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה

他们都是极悖逆的， 往来谗谤人。 他们是铜是铁， 都行坏事。

29 נחר מפח מאשתם (מאש תם) עפרת--לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו

风箱吹火，铅被烧毁； 他们炼而又炼，终是徒然； 因为恶劣的还未除掉。

30 כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם

人必称他们为被弃的银渣， 因为耶和华已经弃掉他们。