ירמיה 5
| שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה--ואסלח לה | 1 |
[Circuite vias Jerusalem, et aspicite, et considerate, et quærite in plateis ejus, an inveniatis virum facientem judicium, et quærentem fidem: et propitius ero ei.
| ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו | 2 |
Quod si etiam: Vivit Dominus, dixerint, et hoc falso jurabunt.
| יהוה עיניך הלוא לאמונה--הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב | 3 |
Domine, oculi tui respiciunt fidem: percussisti eos, et non doluerunt; attrivisti eos, et renuerunt accipere disciplinam: induraverunt facies suas supra petram, et noluerunt reverti.
| ואני אמרתי אך דלים הם נואלו--כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם | 4 |
Ego autem dixi: Forsitan pauperes sunt et stulti, ignorantes viam Domini, judicium Dei sui.
| אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם--כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות | 5 |
Ibo igitur ad optimates, et loquar eis: ipsi enim cognoverunt viam Domini, judicium Dei sui: et ecce magis hi simul confregerunt jugum; ruperunt vincula.
| על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם--נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם | 6 |
Idcirco percussit eos leo de silva; lupus ad vesperam vastavit eos: pardus vigilans super civitates eorum: omnis qui egressus fuerit ex eis capietur: quia multiplicatæ sunt prævaricationes eorum; confortatæ sunt aversiones eorum.
| אי לזאת אסלוח (אסלח) לך--בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגודדו | 7 |
Super quo propitius tibi esse potero? filii tui dereliquerunt me, et jurant in his qui non sunt dii. Saturavi eos, et mœchati sunt, et in domo meretricis luxuriabantur.
| סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו | 8 |
Equi amatores et emissarii facti sunt: unusquisque ad uxorem proximi sui hinniebat.
| העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי | 9 |
Numquid super his non visitabo, dicit Dominus, et in gente tali non ulciscetur anima mea?
| עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה | 10 |
Ascendite muros ejus, et dissipate: consummationem autem nolite facere: auferte propagines ejus, quia non sunt Domini.
| כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה--נאם יהוה | 11 |
Prævaricatione enim prævaricata est in me domus Israël, et domus Juda, ait Dominus.
| כחשו ביהוה ויאמרו לוא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה | 12 |
Negaverunt Dominum, et dixerunt: Non est ipse: neque veniet super nos malum: gladium et famem non videbimus.
| והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם | 13 |
Prophetæ fuerunt in ventum locuti, et responsum non fuit in eis: hæc ergo evenient illis.
| לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים--ואכלתם | 14 |
Hæc dicit Dominus Deus exercituum: Quia locuti estis verbum istud, ecce ego do verba mea in ore tuo in ignem, et populum istum in ligna, et vorabit eos.
| הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא--גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר | 15 |
Ecce ego adducam super vos gentem de longinquo, domus Israël, ait Dominus: gentem robustam, gentem antiquam, gentem cujus ignorabis linguam, nec intelliges quid loquatur.
| אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים | 16 |
Pharetra ejus quasi sepulchrum patens; universi fortes.
| ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך--יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בטח בהנה--בחרב | 17 |
Et comedet segetes tuas et panem tuum; devorabit filios tuos et filias tuas; comedet gregem tuum et armenta tua; comedet vineam tuam et ficum tuam: et conteret urbes munitas tuas, in quibus tu habes fiduciam, gladio.
| וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה | 18 |
Verumtamen in diebus illis, ait Dominus, non faciam vos in consummationem.
| והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם--כן תעבדו זרים בארץ לא לכם | 19 |
Quod si dixeritis: Quare fecit nobis Dominus Deus noster hæc omnia? dices ad eos: Sicut dereliquistis me, et servistis deo alieno in terra vestra, sic servietis alienis in terra non vestra.
| הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר | 20 |
Annuntiate hoc domui Jacob, et auditum facite in Juda, dicentes:
| שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו | 21 |
Audi, popule stulte, qui non habes cor: qui habentes oculos, non videtis; et aures, et non auditis.
| האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו | 22 |
Me ergo non timebitis, ait Dominus, et a facie mea non dolebitis? qui posui arenam terminum mari, præceptum sempiternum quod non præteribit: et commovebuntur, et non poterunt; et intumescent fluctus ejus, et non transibunt illud.
| ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו | 23 |
Populo autem huic factum est cor incredulum et exasperans: recesserunt, et abierunt.
| ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה (יורה) ומלקוש בעתו שבעת חקות קציר ישמר לנו | 24 |
Et non dixerunt in corde suo: Metuamus Dominum Deum nostrum, qui dat nobis pluviam temporaneam et serotinam in tempore suo, plenitudinem annuæ messis custodientem nobis.
| עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם | 25 |
Iniquitates vestræ declinaverunt hæc, et peccata vestra prohibuerunt bonum a vobis:
| כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו | 26 |
quia inventi sunt in populo meo impii insidiantes quasi aucupes, laqueos ponentes et pedicas ad capiendos viros.
| ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו | 27 |
Sicut decipula plena avibus, sic domus eorum plenæ dolo: ideo magnificati sunt et ditati.
| שמנו עשתו גם עברו דברי רע--דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו | 28 |
Incrassati sunt et impinguati, et præterierunt sermones meos pessime. Causam viduæ non judicaverunt, causam pupilli non direxerunt, et judicium pauperum non judicaverunt.
| העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי | 29 |
Numquid super his non visitabo, dicit Dominus, aut super gentem hujuscemodi non ulciscetur anima mea?
| שמה ושערורה נהיתה בארץ | 30 |
Stupor et mirabilia facta sunt in terra:
| הנבאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה | 31 |
prophetæ prophetabant mendacium, et sacerdotes applaudebant manibus suis, et populus meus dilexit talia. Quid igitur fiet in novissimo ejus?]
