ירמיה 47

1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה

Telle est la communication que fit l’Eternel au prophète Jérémie concernant les Philistins, avant la défaite infligée par Pharaon à Gaza:

2 כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ

"Ainsi parle l’Eternel: Voici que des flots s’avancent du Nord et deviennent un torrent impétueux, submergeant la terre et ce qu’elle renferme, les villes et ceux qui y demeurent. Les hommes poussent des cris et tous les habitants du pays se lamentent.

3 מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו--לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

Au trot bruyant des sabots des fiers coursiers, au roulement des chars, au fracas de leurs roues, les pères n’ont plus de regard pour leurs enfants, tant ils sont abattus,

4 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור

à cause de l’arrivée de ce jour qui verra ruiner tous les Philistins, enlever à Tyr et à Sidon leurs derniers auxiliaires, car l’Eternel veut perdre les Philistins, ces émigrés de l’île de Caphtor.

5 באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי

Gaza est atteinte de calvitie, Ascalon est anéantie avec le reste de leur plaine jusqu’à quand te feras-tu des incisions?

6 הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך--הרגעי ודמי

Holà! Glaive du Seigneur, quand donc te reposeras-tu enfin? Rentre dans ton fourreau, apaise-toi, fais trève!

7 איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה

Mais comment se tiendrait-il coi, alors que l’Eternel lui a donné des ordres? A Ascalon et sur les bords de la mer, il lui a assigné un rendez-vous."