< ירמיה 45 >
הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה--בכתבו את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר | 1 |
The word that Jeremye, the profete, spak to Baruc, the sone of Nerie, whanne he hadde write these wordis in the book, of the mouth of Jeremye, in the fourthe yeer of Joachym, the sone of Josie, kyng of Juda,
כה אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך | 2 |
and seide, The Lord God of Israel seith these thingis to thee, Baruc.
אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי | 3 |
Thou seidist, Wo to me wretche, for the Lord encreesside sorewe to my sorewe; Y trauelide in my weilyng, and Y foond not reste.
כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא | 4 |
The Lord seith these thingis, Thus thou schalt seye to hym, Lo! Y distrie hem, whiche Y bildide, and Y drawe out hem, whiche Y plauntide, and al this lond.
ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם יהוה ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם | 5 |
And sekist thou grete thingis to thee? nyle thou seke, for lo! Y schal brynge yuel on ech man, seith the Lord, and Y schal yyue to thee thi lijf in to helthe, in alle places, to whiche euer places thou schalt go.