ירמיה 44

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים--הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר

La parole fut adressée à Jérémie au sujet de tous les Juifs qui habitaient au pays d'Égypte, à Migdol, à Tahpanès, à Memphis et dans le pays de Pathros, en ces termes:

2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב

« Yahvé des armées, le Dieu d'Israël, dit: Vous avez vu tous les malheurs que j'ai fait venir sur Jérusalem et sur toutes les villes de Juda. Voici, elles sont aujourd'hui une désolation, et personne n'y habite,

3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים--אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם

à cause de la méchanceté qu'ils ont commise pour m'irriter, en allant brûler de l'encens, pour servir d'autres dieux qu'ils ne connaissaient pas, ni eux, ni vous, ni vos pères.

4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת--אשר שנאתי

Cependant, j'ai envoyé vers vous tous mes serviteurs les prophètes, en me levant de bonne heure et en les envoyant dire: « Oh, ne faites pas cette chose abominable que je déteste. »

5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם--לבלתי קטר לאלהים אחרים

Mais ils n'ont pas écouté et n'ont pas incliné leur oreille. Ils ne se sont pas détournés de leur méchanceté, pour cesser de brûler des parfums à d'autres dieux.

6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה

C'est pourquoi ma fureur et ma colère se sont répandues, elles se sont enflammées dans les villes de Juda et dans les rues de Jérusalem, et elles sont dévastées et désolées, comme c'est le cas aujourd'hui.''

7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה--לבלתי הותיר לכם שארית

C'est pourquoi Yahvé, le Dieu des armées, le Dieu d'Israël, dit: « Pourquoi commettez-vous un grand mal contre vos propres âmes, en retranchant du milieu de Juda l'homme et la femme, l'enfant et le nourrisson, et en ne laissant subsister personne,

8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם--למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גוי הארץ

en m'irritant par les œuvres de vos mains, en offrant de l'encens à d'autres dieux dans le pays d'Égypte où vous êtes allés habiter, afin que vous soyez exterminés et que vous soyez une malédiction et un opprobre parmi toutes les nations de la terre?

9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם--אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם

As-tu oublié la méchanceté de tes pères, la méchanceté des rois de Juda, la méchanceté de leurs femmes, ta propre méchanceté et la méchanceté de tes femmes, qu'ils ont commise dans le pays de Juda et dans les rues de Jérusalem?

10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם

Ils ne se sont pas humiliés jusqu'à ce jour, ils n'ont pas craint, ils n'ont pas marché dans ma loi et dans mes statuts, que j'ai mis devant vous et devant vos pères.''

11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה--ולהכרית את כל יהודה

C'est pourquoi l'Éternel des armées, le Dieu d'Israël, dit: « Voici que je tourne ma face contre vous pour faire du mal, et pour exterminer tout Juda.

12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה

Je prendrai les restes de Juda qui ont pris le parti d'aller habiter au pays d'Égypte, et ils seront tous consumés. Ils tomberont dans le pays d'Égypte. Ils seront consumés par l'épée et par la famine. Ils mourront, du plus petit au plus grand, par l'épée et par la famine. Ils seront un objet d'horreur, d'étonnement, de malédiction et d'opprobre.

13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם--בחרב ברעב ובדבר

Car je punirai les habitants du pays d'Égypte, comme j'ai puni Jérusalem, par l'épée, par la famine et par la peste;

14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם--כי לא ישובו כי אם פלטים

de sorte qu'aucun des restes de Juda, qui sont allés vivre au pays d'Égypte, n'échappera ou ne sera laissé pour retourner dans le pays de Juda, où ils ont le désir de retourner pour y habiter; car personne ne retournera, sauf ceux qui échapperont.'"

15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר

Alors tous les hommes qui savaient que leurs femmes offraient de l'encens à d'autres dieux, et toutes les femmes qui étaient là, une grande assemblée, tout le peuple qui habitait au pays d'Égypte, à Pathros, prirent la parole et dirent à Jérémie:

16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה--איננו שמעים אליך

« Nous n'écouterons pas la parole que tu nous as adressée au nom de Yahvé.

17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו

Mais nous exécuterons toutes les paroles qui sont sorties de notre bouche, pour offrir de l'encens à la reine du ciel et lui verser des libations, comme nous l'avons fait, nous et nos pères, nos rois et nos princes, dans les villes de Juda et dans les rues de Jérusalem; car alors nous avions de la nourriture en abondance, nous étions bien portants et nous ne voyions aucun mal.

18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים--חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו

Mais depuis que nous avons cessé d'offrir des parfums à la reine du ciel et de lui verser des libations, nous avons manqué de tout, et nous avons été consumés par l'épée et par la famine. »

19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים

Les femmes dirent: « Lorsque nous avons offert de l'encens à la reine du ciel et que nous lui avons versé des libations, avons-nous préparé des gâteaux pour l'adorer et versé des libations pour elle, sans nos maris? ».

20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר

Jérémie dit alors à tout le peuple, aux hommes et aux femmes, à tous ceux qui lui avaient répondu:

21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו

« L'encens que vous avez brûlé dans les villes de Juda et dans les rues de Jérusalem, vous et vos pères, vos rois et vos chefs, et le peuple du pays, Yahvé ne s'en est-il pas souvenu et n'y a-t-il pas pensé?

22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב--כהיום הזה

Ainsi Yahvé n'a pu le supporter plus longtemps, à cause de la méchanceté de vos actions et à cause des abominations que vous avez commises. C'est pourquoi votre pays est devenu une désolation, un objet d'étonnement et de malédiction, sans habitant, comme il l'est aujourd'hui.

23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת--כיום הזה

Parce que vous avez brûlé de l'encens et que vous avez péché contre l'Éternel, parce que vous n'avez pas écouté la voix de l'Éternel, parce que vous n'avez pas suivi sa loi, ses statuts et ses témoignages, ce malheur vous est arrivé, comme il arrive aujourd'hui. »

24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים

Jérémie dit à tout le peuple, y compris à toutes les femmes: « Écoutez la parole de l'Éternel, vous tous, Judéens, qui êtes au pays d'Égypte!

25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם

Yahvé des armées, le Dieu d'Israël, dit: « Vous et vos femmes, vous avez parlé de vos bouches, et de vos mains vous l'avez accompli, en disant: « Nous accomplirons les vœux que nous avons faits, pour offrir de l'encens à la reine du ciel et pour lui verser des libations. » "'Établissez donc vos vœux, et accomplissez vos vœux'.

26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים

C'est pourquoi, écoutez la parole de l'Éternel, vous tous, Judéens, qui habitez le pays d'Égypte: Voici, je le jure par mon grand nom, dit l'Éternel, on ne citera plus mon nom dans la bouche d'aucun homme de Juda, dans tout le pays d'Égypte, en disant: « Le Seigneur Yahvé est vivant. »

27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב--עד כלותם

Voici, je veille sur eux en mal et non en bien, et tous les hommes de Juda qui sont au pays d'Égypte seront consumés par l'épée et par la famine, jusqu'à ce qu'ils aient tous disparu.

28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה--מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם

Ceux qui échapperont à l'épée reviendront du pays d'Égypte dans le pays de Juda, peu nombreux. Tous les restes de Juda, qui sont allés vivre au pays d'Égypte, sauront quelle parole tiendra, la mienne ou la leur.

29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה--למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה

"'Ce sera pour vous le signe, dit Yahvé, que je vous punirai en ce lieu, afin que vous sachiez que mes paroles vous seront opposées pour le mal.''

30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו--ומבקש נפשו

Yahvé dit: « Voici que je livre Pharaon Hophra, roi d'Égypte, entre les mains de ses ennemis et de ceux qui en veulent à sa vie, comme j'ai livré Sédécias, roi de Juda, entre les mains de Nabuchodonosor, roi de Babylone, qui était son ennemi et qui en voulait à sa vie. »"