ירמיה 44

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים--הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר

The word that has been to Jeremiah concerning all the Jews who are dwelling in the land of Egypt—who are dwelling in Migdol, and in Tahpanhes, and in Noph, and in the land of Pathros—saying,

2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב

“Thus said YHWH of Hosts, God of Israel: You have seen all the calamity that I have brought in on Jerusalem, and on all the cities of Judah, and behold, they [are] a desolation to this day, and there is none dwelling in them,

3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים--אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם

because of their wickedness that they have done, by provoking Me to anger, by going to make incense, by serving other gods, that they did not know, they, you, and your fathers.

4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת--אשר שנאתי

And I send to you all My servants the prophets, rising early and sending, saying, Please do not do this abomination that I have hated—

5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם--לבלתי קטר לאלהים אחרים

and they have not listened nor inclined their ear to turn back from their wickedness, not to make incense to other gods,

6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה

and My fury is poured out, and My anger, and it burns in cities of Judah, and in streets of Jerusalem, and they are for a ruin, for a desolation, as [at] this day.

7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה--לבלתי הותיר לכם שארית

And now, thus said YHWH of Hosts, God of Israel: Why are you doing great evil to your own souls, to cut off man and woman, infant and suckling, from you, from the midst of Judah, so as not to leave a remnant to you:

8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם--למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גוי הארץ

by provoking Me to anger by the works of your hands, by making incense to other gods in the land of Egypt, to where you are going to sojourn, so as to cut yourselves off, and so as to your being for a reviling and for a reproach among all nations of the earth?

9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם--אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם

Have you forgotten the wickedness of your fathers, and the wickedness of the kings of Judah, and the wickedness of their wives, and your own wickedness, and the wickedness of your wives, that they have done in the land of Judah, and in streets of Jerusalem?

10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם

They have not been humbled to this day, nor have they been afraid, nor have they walked in My law, and in My statutes, that I have set before you and before your fathers.

11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה--ולהכרית את כל יהודה

Therefore, thus said YHWH of Hosts, God of Israel: Behold, I am setting My face against you for calamity, even to cut off all Judah,

12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה

and I have taken the remnant of Judah, who have set their faces to enter the land of Egypt to sojourn there, and they have all been consumed in the land of Egypt; they fall by sword [and] are consumed by famine, from the least even to the greatest, they die by sword and by famine, and they have been for an execration, for an astonishment, and for a reviling, and for a reproach.

13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם--בחרב ברעב ובדבר

And I have seen after those dwelling in the land of Egypt, as I saw after Jerusalem, with sword, with famine, and with pestilence,

14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם--כי לא ישובו כי אם פלטים

and there is not an escaped and remaining one of the remnant of Judah, who are entering into the land of Egypt to sojourn there, even to turn back to the land of Judah, to where they are lifting up their soul to return to dwell, for they do not turn back, except those escaping.”

15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר

And they answer Jeremiah—all the men who are knowing that their wives are making incense to other gods, and all the women who are remaining, a great assembly, even all the people who are dwelling in the land of Egypt, in Pathros—saying:

16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה--איננו שמעים אליך

“The word that you have spoken to us in the Name of YHWH—we are not listening to you;

17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו

for we certainly do everything that has gone out of our mouth, to make incense to the queen of the heavens, and to pour out drink-offerings to her, as we have done, we, and our fathers, our kings, and our heads, in cities of Judah, and in streets of Jerusalem, and—we are satisfied with bread, and we are well, and we have not seen calamity.

18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים--חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו

And from the time we have ceased to make incense to the queen of the heavens, and to pour out drink-offerings to her, we have lacked all, and we have been consumed by sword and by famine,

19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים

and when we are making incense to the queen of the heavens, and pouring out drink-offerings to her—have we made cakes for her to idolize her, and to pour out drink-offerings to her, without our husbands?”

20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר

And Jeremiah says to all the people, concerning the men and concerning the women, and concerning all the people who are answering him, saying,

21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו

“The incense that you made in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem, you, and your fathers, your kings, and your heads, and the people of the land, has YHWH not remembered it? Indeed, it comes up on His heart.

22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב--כהיום הזה

And YHWH is not able to accept [you] anymore, because of the evil of your doings, because of the abominations that you have done, and your land is for a ruin, and for an astonishment, and for a reviling, without inhabitant, as [at] this day.

23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת--כיום הזה

Because that you have made incense, and because you have sinned against YHWH, and have not listened to the voice of YHWH, and have not walked in His law, and in His statutes, and in His testimonies, therefore this calamity has met you as [at] this day.”

24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים

And Jeremiah says to all the people, and to all the women, “Hear a word of YHWH, all Judah who [are] in the land of Egypt:

25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם

Thus spoke YHWH of Hosts, God of Israel, saying, You and your wives both speak with your mouth, and with your hands have fulfilled, saying, We certainly execute our vows that we have vowed, to make incense to the queen of the heavens, and to pour out drink-offerings to her. You certainly establish your vows, and certainly execute your vows.

26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים

Therefore, hear a word of YHWH, all Judah who are dwelling in the land of Egypt: Behold, I have sworn by My great Name, said YHWH, My Name is no longer proclaimed by the mouth of any man of Judah, saying, Lord YHWH lives—in all the land of Egypt.

27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב--עד כלותם

Behold, I am watching over them for calamity, and not for good, and all the men of Judah who [are] in the land of Egypt have been consumed by sword and by famine, until their consumption.

28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה--מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם

And the escaped of the sword turn back out of the land of Egypt to the land of Judah, few in number, and all the remnant of Judah, who are coming into the land of Egypt to sojourn there, have known whose word is established, Mine or theirs.

29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה--למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה

And this [is] the sign to you—a declaration of YHWH—that I am seeing after you in this place, so that you know that My words are certainly established against you for calamity—

30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו--ומבקש נפשו

thus said YHWH: Behold, I am giving Pharaoh-Hophra king of Egypt into the hand of his enemies, and into the hand of those seeking his life, as I have given Zedekiah king of Judah into the hand of Nebuchadnezzar king of Babylon, his enemy, and who is seeking his life.”