ירמיה 4
| אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד | 1 |
If you will return O Israel - [the] utterance of Yahweh to me you will return and if you will remove detestable things your from before me and not you will waver.
| ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו | 2 |
And you will swear [by] [the] life of Yahweh in faithfulness in justice and in righteousness and they will bless themselves by him nations and in him they will boast.
| כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים | 3 |
For thus - he says Yahweh to [the] man of Judah and to Jerusalem plow of you unplowed ground and may not you sow to thorns.
| המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם | 4 |
Circumcise yourselves to Yahweh and remove [the] foreskins of heart your O man of Judah and [the] inhabitants of Jerusalem lest it should go forth like fire rage my and it will burn and there not [will be one who] extinguishes because of [the] wickedness of deeds your.
| הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר | 5 |
Declare in Judah and in Jerusalem make a proclamation and say (blow *Q(K)*) a trumpet in the land call out fill and say gather yourselves so let us go to [the] cities of fortification.
| שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול | 6 |
Lift up a standard Zion towards take refuge may not you stand still for calamity I [am] about to bring from [the] north and destruction great.
| עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב | 7 |
It has gone up a lion from thicket its and a destroyer of nations he has set out he has gone out from place his to make land your into a waste cities your they will fall in ruins from not inhabitant.
| על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו | 8 |
On this gird yourself sackcloth mourn and wail for not it has turned back [the] burning of [the] anger of Yahweh from us.
| והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו | 9 |
And it will be on the day that [the] utterance of Yahweh it will perish [the] heart of the king and [the] heart of the officials and they will be appalled the priests and the prophets they will be astounded.
| ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש | 10 |
And I said alas! - O Lord Yahweh truly certainly you have deceived the people this and Jerusalem saying peace it will belong to you and it will reach a sword to the throat.
| בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר | 11 |
At the time that it will be said to the people this and to Jerusalem a wind scorching bare heights in the wilderness [will be] [the] direction of [the] daughter of people my not to winnow and not to cleanse.
| רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם | 12 |
A wind [too] full for these [things] it will come for me now also I I will speak judgments with them.
| הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו | 13 |
There! - like clouds he is going up and like the storm-wind chariots his they are swift more than eagles horses his woe! to us for we are devastated.
| כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך | 14 |
Wash from evil heart your O Jerusalem so that you may be saved until when? will it remain in inner being your [the] thoughts of wickedness your.
| כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים | 15 |
For a voice [is] declaring from Dan and [is] proclaiming trouble from [the] hill country of Ephraim.
| הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם | 16 |
Make known to the nations here! proclaim to Jerusalem besiegers [are] coming from [the] land of distance and they have given forth on [the] cities of Judah voice their.
| כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה | 17 |
Like [those who] guard a field they are on it from round about for me it has been rebellious against [the] utterance of Yahweh.
| דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך | 18 |
Conduct your and deeds your they have brought about these [things] to you this [is] wickedness your for it is bitter for it has reached to heart your.
| מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה | 19 |
Inward parts my - inward parts my - (I am waiting *Q(K)*) [the] walls of heart my [is] in turmoil to me heart my not I will keep silent for [the] sound of a trumpet (you have heard *Q(K)*) O self my [the] shout of battle.
| שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי | 20 |
Destruction to destruction it has been proclaimed for it has been devastated all the land suddenly they have been devastated tents my a moment tent curtains my.
| עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר | 21 |
Until when? will I see a standard will I hear [the] sound of a trumpet.
| כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו | 22 |
For - [is] a fool people my me not they know [are] children fools they and not [are] having understanding they [are] skillful they to do evil and to do good not they know.
| ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם | 23 |
I looked at the earth and there! [it was] formlessness and emptiness and to the heavens and there not [was] light their.
| ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו | 24 |
I looked at the mountains and there! [they were] quaking and all the hills they shook to and fro.
| ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו | 25 |
I looked and there! there not [was] humankind and every bird of the heavens they had fled.
| ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו | 26 |
I looked and there! the garden-land [was] wilderness and all cities its they had been pulled down from before Yahweh from before [the] burning of anger his.
| כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה | 27 |
For thus he says Yahweh a desolation it will be all the earth and complete destruction not I will make.
| על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה | 28 |
On this it will mourn the earth and they will be dark the heavens above on for I have spoken I have resolved and not I have repented and not I will turn back from it.
| מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש | 29 |
From [the] sound of a horseman and a shooter of a bow [is] fleeing every city people will go in the thickets and on the rocks people will go up every city [is] abandoned and there not [is] dwelling in them anyone.
| ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו | 30 |
(And you *Q(K)*) O devastated [one] what? are you doing that you are dressing scarlet that you ornament yourself ornament[s] of gold that you tear open with eye-paint eyes your for vanity you beautify yourself they have rejected you lovers life your they seek.
| כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים | 31 |
For a sound like a sick [woman] I have heard distress like a [woman] bearing a first child [the] sound of [the] daughter of Zion she is gasping for breath she is spreading out hands her woe! please to me for it is weary self my to murderers.
