ירמיה 38
| וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים--אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר | 1 |
En ce temps-là, dit le Seigneur, je serai le Dieu de la maison d'Israël, et elle sera mon peuple.
| כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל וחי | 2 |
Voici ce que dit le Seigneur: J'ai trouvé dans le désert mon peuple encore vivant parmi les cadavres d'hommes tués par le glaive; allez et ne perdez pas Israël.
| כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל--ולכדה | 3 |
Le Seigneur lui est apparu de loin. Je t'ai aimé d'un amour éternel; c'est pourquoi, dans ma miséricorde, je t'ai attiré à moi.
| ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה--כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה--כי אם לרעה | 4 |
Je te réédifierai, et tu seras réédifiée vierge d'Israël; tu prendras encore ton tambour, et tu sortiras avec une troupe de chanteurs.
| ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם דבר | 5 |
Puisque vous avez planté des vignes sur les montagnes de Samarie, plantez, et chantez des louanges.
| ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט | 6 |
Car c'est le jour où ceux qui plaident en la montagne d'Éphraïm appelleront leurs frères, disant: Levez-vous, et allez à Sion auprès du Seigneur, votre Dieu.
| וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן | 7 |
Voici ce que dit le Seigneur à Jacob: Réjouissez-vous et tressaillez à la tête des nations; proclamez et chantez des louanges, disant: Le Seigneur a sauvé son peuple, le reste d'Israël.
| ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר | 8 |
Voilà que je les ramènerai de l'aquilon; je les rassemblerai des extrémités de la terre pour la fête de la Pâque. Et mon peuple engendrera une nombreuse multitude, et ils reviendront ici.
| אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר | 9 |
Ils sont partis pleurant, et je les ramènerai consolés; ils logeront sur le bord des eaux, dans une voie droite, et ils ne s'y égareront pas; parce que je suis devenu pour Israël un père, et qu'Éphraïm est mon premier-né.
| ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות | 10 |
Peuples, écoutez les paroles du Seigneur, publiez-les dans les lies lointaines, et dites: Celui qui a vanné Israël, le rassemblera; et il le gardera, comme le pasteur son troupeau.
| ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות (סחבות) ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים | 11 |
Car le Seigneur est le rédempteur de Jacob; il l'a retiré des mains d'un plus fort que lui.
| ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן | 12 |
Et ils viendront, et ils se réjouiront en la montagne de Sion, et ils viendront jouir des biens du Seigneur, en une terre pleine de blé et de vin, et de fruits, et de grand bétail, et de menus troupeaux; et leur âme sera comme un arbre fruitier, et ils n'auront plus faim.
| וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה | 13 |
Alors les jeunes filles se réjouiront dans l'assemblée des jeunes gens, et les vieillards se réjouiront, et je changerai leur deuil en fête, et je les remplirai d'allégresse.
| וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר--אל תכחד ממני דבר | 14 |
Je glorifierai et j'enivrerai l'âme des prêtres fils de Lévi, et mon peuple se rassasiera de mes biens.
| ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי | 15 |
Voici ce que dit le Seigneur: Une voix a été entendue en Rama, avec des lamentations, des gémissements et des larmes; et Rachel pleurante n'a point voulu être consolée sur ses fils, car ils ne sont plus.
| וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו--בסתר לאמר חי יהוה את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך | 16 |
Voici ce que dit le Seigneur: Que tes sanglots s'arrêtent, que tes yeux cessent de verser des larmes; car tes œuvres auront leur récompense, et tes fils reviendront de la terre des ennemis.
| ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך | 17 |
Il y aura une demeure stable pour tes fils.
| ואם לא תצא אל שרי מלך בבל--ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם | 18 |
J'ai entendu Ephraïm gémissant; il disait: Vous m'avez châtié, et je suis corrigé; j'étais comme un taureau indompté, ramenez-moi, et je reviendrai; car vous êtes le Seigneur, mon Dieu.
| ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים--פן יתנו אתי בידם והתעללו בי | 19 |
Après ma captivité je me suis repenti, et après m'être reconnu j'ai pleuré sur mes jours de honte, et je me suis montré à vous; car dès ma jeunesse j'ai porté mon opprobre.
| ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך--וייטב לך ותחי נפשך | 20 |
Éphraïm est pour moi un fils bien-aimé, un enfant de prédilection, et, puisque mes paroles sont en lui, je ne l'oublierai pas; c'est pourquoi je l'ai secouru avec sollicitude, et je le traiterai avec miséricorde, dit le Seigneur
| ואם מאן אתה לצאת--זה הדבר אשר הראני יהוה | 21 |
Prononce sur toi-même, Sion, charge-toi de te punir; donne ton cœur aux droits chemins; reviens en la voie où tu marchais, vierge d'Israël, reviens pleurante en tes cités.
| והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרת הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור | 22 |
Quand reviendras-tu vers moi, fille déshonorée; car le Seigneur a fait naître le salut d'une plantation nouvelle, et des hommes la parcourront pour y trouver leur salut.
| ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש | 23 |
Voici ce que dit le Seigneur: On dira encore cette parole en la terre de Juda et en ses villes, lorsque j'aurai ramené ses captifs: Béni soit le Seigneur sur la montagne sainte qui lui est consacrée!
| ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש אל ידע בדברים האלה--ולא תמות | 24 |
C'est là qu'habiteront les villes de Juda; et le laboureur et le pâtre, avec ses troupeaux, parcourront tout son territoire.
| וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך | 25 |
J'ai enivré toute âme altérée; j'ai rassasié toute âme affamée,
| ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם | 26 |
Et après cela je me suis éveillé et j'ai vu, et mon sommeil avait été doux pour moi.
| ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר | 27 |
Voilà que les jours arrivent, me dit encore le Seigneur, où je sèmerai Israël et Juda, semence d'hommes et semence de bêtes.
| וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם | 28 |
Et ceci arrivera: comme j'avais veillé sur eux pour renverser et détruire, ainsi je veillerai sur eux pour bâtir et planter, dit le Seigneur:
| 29 |
En ces jours-là, on ne dira point: Les pères ont mangé le verjus, et les dents de leurs fils en ont été agacées.
| 30 |
Mais chacun mourra pour son péché, et celui qui mangera le verjus en aura les gencives agacées.
| 31 |
Voilà que les jours arrivent, dit le Seigneur, où je ferai une alliance nouvelle avec la maison d'Israël et la maison de Juda,
| 32 |
Non comme l'alliance que je fis avec leurs pères le jour où, les ayant pris par la main, je les tirai de la terre d'Égypte; car ils n'ont point maintenant mon alliance, et moi, je ne me suis plus occupé d'eux, dit le Seigneur.
| 33 |
Mais voici l'alliance qu'après ces jours-là je ferai avec la maison d'Israël, dit le Seigneur: je leur donnerai mes lois, et je les mettrai en leur pensée, et je les écrirai dans leur cœur; je serai leur Dieu, et ils seront mon peuple.
| 34 |
Et ils s'enseigneront plus chacun son concitoyen ou son frère, disant: Connais le Seigneur; car alors tous me connaîtront du petit au grand, et je serai miséricordieux pour leurs iniquités, et je ne me souviendrai plus de leurs péchés.
| 35 |
Comme le ciel ne peut s'élever, ni les fondements de la terre s'abaisser, dit le Seigneur, ainsi je n'éprouverai point la race d'Israël en retour de ce qu'ils ont fait.
| 36 |
Voici ce que dit le Seigneur: Celui qui a créé le soleil pour éclairer les jours, la lune et les étoiles pour éclairer les nuits; celui qui a donné à la mer ses bruits et aux vagues leur murmure, son nom est le Seigneur tout- puissant.
| 37 |
Si tes lois cessent d'être devant moi, dit le Seigneur, la race d'Israël cessera désormais d'être un peuple à mes yeux.
| 38 |
Et voilà que les jours arrivent, dit le Seigneur, où la ville du Seigneur sera rebâtie, depuis la tour d'Anaméhel jusqu'à la porte de l'Angle.
| 39 |
Et sa mesure s'étendra jusqu'à la colline de Gareb, et on l'entourera de pierres de choix.
| 40 |
Et tout le terrain, depuis Asarimoth jusqu'au torrent de Cédron et à l'angle de la porte orientale des chevaux, sera consacré au Seigneur; et il ne sera plus abandonné, et il n'y aura plus rien de détruit jusqu'à la fin des siècles.
