ירמיה 34

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה--לאמר

A palavra que veio de Javé a Jeremias, quando Nabucodonosor, rei da Babilônia, com todo seu exército, todos os reinos da terra que estavam sob seu domínio, e todos os povos, estavam lutando contra Jerusalém e contra todas as suas cidades, dizendo

2 כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש

“Javé, o Deus de Israel, diz: “Vai, e fala com Zedequias, rei de Judá, e diz-lhe: “Eis que eu entregarei esta cidade na mão do rei da Babilônia e ele a queimará com fogo.

3 ואתה לא תמלט מידו--כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר--ובבל תבוא

Você não escapará de sua mão, mas certamente será tomado e entregue em suas mãos”. Seus olhos verão os olhos do rei da Babilônia, e ele falará com você boca a boca. Tu irás para a Babilônia”.

4 אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב

“Ouça ainda a palavra de Javé, ó Zedequias, rei de Judá. Javé diz a seu respeito: “Você não morrerá pela espada”.

5 בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם יהוה

Tu morrerás em paz; e com as queimadas de teus pais, os antigos reis que foram antes de ti, assim eles farão uma queima por ti. Eles te lamentarão, dizendo: “Ah Senhor!”, pois eu disse a palavra', diz Javé”.

6 וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם

Então Jeremias, o profeta, disse todas estas palavras a Zedequias, rei de Judá em Jerusalém,

7 וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר

quando o exército do rei da Babilônia lutava contra Jerusalém e contra todas as cidades de Judá que ficaram, contra Laquis e contra Azeca; pois só estas ficaram das cidades de Judá como cidades fortificadas.

8 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור

A palavra veio de Javé a Jeremias, depois que o rei Zedequias fez um pacto com todo o povo que estava em Jerusalém, para proclamar-lhes a liberdade,

9 לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה--חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש

que cada homem deixasse livre seu servo masculino, e cada homem sua serva, que é hebreu ou hebréia, para que ninguém fizesse deles escravos, de um judeu seu irmão.

10 וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו

que todos os príncipes e todo o povo obedecessem que tivessem entrado no pacto, que todos deixassem livre seu servo masculino e todas as suas servas, que ninguém mais fizesse deles escravos. Eles obedeceram e os deixaram ir,

11 וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום (ויכבשום) לעבדים ולשפחות

mas depois se voltaram, e fizeram com que os servos e as servas que haviam deixado ir livres retornassem, e os sujeitaram a servos e servas.

12 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר

Portanto, a palavra de Javé veio de Javé a Jeremias, dizendo:

13 כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר

“Javé, o Deus de Israel, diz: “Eu fiz um pacto com seus pais no dia em que os tirei da terra do Egito, da casa da servidão, dizendo: “Eu fiz um pacto com seus pais no dia em que os tirei da terra do Egito, da casa da servidão:

14 מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם

Ao final de sete anos, cada homem de vós libertará seu irmão que é hebreu, que foi vendido a vós, e que vos serviu seis anos. Vocês o deixarão ir livre de vocês. Mas seus pais não me ouviram e não inclinaram os ouvidos.

15 ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו

Vocês tinham agora se virado, e tinham feito o que é certo aos meus olhos, em cada homem proclamando a liberdade ao seu próximo. Tinhas feito um pacto diante de mim na casa que é chamada pelo meu nome;

16 ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם--להיות לכם לעבדים ולשפחות

mas tu te voltaste e profanaste o meu nome, e cada homem fez com que seu servo e cada homem sua serva, a quem tu tinhas deixado ir livre a seu bel-prazer, retornassem. Vós os sujeitastes, para serem para vós servos e servas”.

17 לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ

Portanto Yahweh diz: “Você não me ouviu, para proclamar a liberdade, cada homem a seu irmão, e cada homem a seu próximo. Eis que eu vos proclamo a liberdade”, diz Javé, “à espada, à pestilência e à fome”. Farei com que você seja atirado para frente e para trás entre todos os reinos da terra”.

18 ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני--העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו

Darei aos homens que transgrediram meu pacto, que não cumpriram as palavras do pacto que fizeram diante de mim quando cortaram o bezerro em dois e passaram entre suas partes:

19 שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ--העברים בין בתרי העגל

os príncipes de Judá, os príncipes de Jerusalém, os eunucos, os sacerdotes e todo o povo da terra, que passaram entre as partes do bezerro.

20 ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ

até na mão de seus inimigos e na mão daqueles que buscam sua vida. Seus cadáveres serão alimento para as aves do céu e para os animais da terra.

21 ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם

“Entrego Zedequias rei de Judá e seus príncipes nas mãos de seus inimigos, nas mãos daqueles que buscam sua vida e nas mãos do exército do rei da Babilônia, que se afastou de vocês.

22 הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב

Eis que eu mandarei”, diz Javé, “e os farei voltar a esta cidade”. Eles vão lutar contra ela, tomá-la e queimá-la com fogo”. Farei das cidades de Judá uma desolação, sem habitantes”.