ירמיה 31
| בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם | 1 |
Thus has the Lord said concerning MOAB, Woe to Nabau! for it has perished: Cariathaim is taken: Amath and Agath are put to shame.
| כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל | 2 |
There is no longer any healing for Moab, [nor] glorying in Esebon: he has devised evils against her: we have cut her off from [being] a nation, and she shall be completely still: after thee shall go a sword;
| מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד | 3 |
for [there is] a voice of [men] crying out of Oronaim, destruction and great ruin.
| עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים | 4 |
Moab is ruined, proclaim [it] to Zogora:
| עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו | 5 |
for Aloth is filled with weeping: one shall go up weeping by the way of Oronaim; ye have heard a cry of destruction.
| כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו | 6 |
Flee ye, and save your lives, and ye shall be as a wild ass in the desert.
| כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל | 7 |
Since thou hast trusted in thy strong-hold, therefore thou shalt be taken: and Chamos shall go forth into captivity, and his priests, and his princes together.
| הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ--בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה | 8 |
And destruction shall come upon every city, it shall by no means escape; the valley also shall perish, and the plain country shall be completely destroyed, as the Lord has said.
| בבכי יבאו ובתחנונים אובילם--אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא | 9 |
Set marks upon Moab, for she shall be touched with a plague-spot, and all her cities shall become desolate; whence [shall there be] an inhabitant for her?
| שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו | 10 |
Cursed is the man that does the works of the Lord carelessly, keeping back his sword from blood.
| כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו | 11 |
Moab has been at ease from a child, and trusted in his glory; he has not poured out [his liquor] from vessel to vessel, and has not gone into banishment, therefore his taste remained in him, and his smell departed not.
| ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד | 12 |
Therefore, behold, his days come, saith the Lord, when I shall send upon him bad leaders, and they shall lead him astray, and they shall utterly break in pieces his possessions, and shall cut his horns asunder.
| אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם | 13 |
And Moab shall be ashamed of Chamos, as the house of Israel was ashamed of Baethel their hope, having trusted in them.
| ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה | 14 |
How will ye say, We are strong, and men strong for war?
| כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים--רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו | 15 |
Moab is ruined, [even] his city, and his choice young men have gone down to slaughter.
| כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב | 16 |
The day of Moab is near at hand, and his iniquity moves swiftly [to vengeance].
| ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם | 17 |
Shake [the head] at him, all ye that are round about him; all [of you] utter his name; say ye, How is the glorious staff broken to pieces, the rod of magnificence!
| שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי | 18 |
Come down from [thy] glory, and sit down in a damp place: Daebon shall be broken, because Moab is destroyed: there has gone up against thee one to ravage thy strong-hold.
| כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי | 19 |
Stand by the way, and look, thou that dwellest in Arer; and ask him that is fleeing, and him that escapes, and say, What has happened?
| הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים--כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו--רחם ארחמנו נאם יהוה | 20 |
Moab is put to shame, because he is broken: howl and cry; proclaim in Arnon, that Moab has perished.
| הציבי לך צינים שמי לך תמרורים--שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה | 21 |
And judgment is coming against the land of Misor, upon Chelon, and Rephas, and Mophas,
| עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר | 22 |
and upon Daebon, and upon Nabau, and upon the house of Daethlathaim,
| כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש | 23 |
and upon Cariathaim, and upon the house of Gaemol, and upon the house of Maon,
| וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר | 24 |
and upon Carioth, and upon Bosor, and upon all the cities of Moab, far and near.
| כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי | 25 |
The horn of Moab is broken, and his arm is crushed.
| על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי | 26 |
Make ye him drunk; for he has magnified himself against the Lord: and Moab shall clap with his hand, and shall be also himself a laughing-stock.
| הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה | 27 |
For surely Israel was to thee a laughing-stock, and was found among thy thefts, because thou didst fight against him.
| והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס--ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה | 28 |
The inhabitants of Moab have left the cities, and dwelt in rocks; they have become as doves nestling in rocks, at the mouth of a cave.
| בימים ההם--לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה | 29 |
And I have heard of the pride of Moab, he has greatly heightened his pride and his haughtiness, and his heart has been lifted up.
| כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו | 30 |
But I know his works: is it not enough for him? has he not done thus?
| הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה--ברית חדשה | 31 |
Therefore howl ye for Moab on all sides; cry out against the shorn men [in] a gloomy place. I will weep for thee,
| לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם--נאם יהוה | 32 |
O vine of Aserema, as with the weeping of Jazer: thy branches are gone over the sea, they reached the cities of Jazer: destruction has come upon thy fruits, [and] upon thy grape-gatherers.
| כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם | 33 |
Joy and gladness have been utterly swept off the land of Moab: and [though] there was wine in thy presses, in the morning they trod it not, neither in the evening did they raise the cry of joy.
| ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה--כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד | 34 |
From the cry of Esebon even to Aetam their cities uttered their voice, from Zogor to Oronaim, and their tidings [as] a heifer of three years old, for the water also of Nebrin shall be dried up.
| כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו | 35 |
And I will destroy Moab, saith the Lord, as he comes up to the altar, and burns incense to his gods.
| אם ימשו החקים האלה מלפני--נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני--כל הימים | 36 |
Therefore the heart of Moab shall sound as pipes, my heart shall sound as a pipe for the shorn men; forasmuch as what [every] man has gained has perished from him.
| כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו--נאם יהוה | 37 |
They shall all have their heads shaved in every place, and every beard shall be shaved; and all hands shall beat [the breasts], and on all loins shall be sackcloth.
| הנה ימים (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה | 38 |
And on all the housetops of Moab, and in his streets [shall be mourning]: for I have broken [him], saith the Lord, as a vessel, which is useless.
| ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה | 39 |
How has he changed! how has Moab turned [his] back! Moab is put to shame, and become a laughing-stock, and an object of anger to all that are round about him.
| וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה--קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם | 40 |
For thus said the Lord;
| 41 |
Carioth is taken, and the strong-holds have been taken together.
| 42 |
And Moab shall perish from being a multitude, because he has magnified himself against the Lord.
| 43 |
A snare, and fear, and the pit, are upon thee, O inhabitant of Moab.
| 44 |
He that flees from the terror shall fall into the pit, and he that comes up out of the pit shall even be taken in the snare: for I will bring these things upon Moab in the year of their visitation.
