ירמיה 25

1 הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל

犹大王约西亚的儿子约雅敬第四年，就是巴比伦王尼布甲尼撒的元年，耶和华论犹大众民的话临到耶利米。

2 אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר

先知耶利米就将这话对犹大众人和耶路撒冷的一切居民说：

3 מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם

“从犹大王亚们的儿子约西亚十三年直到今日，这二十三年之内，常有耶和华的话临到我；我也对你们传说，就是从早起来传说，只是你们没有听从。

4 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע

耶和华也从早起来，差遣他的仆人众先知到你们这里来（只是你们没有听从，也没有侧耳而听），

5 לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם

说：‘你们各人当回头，离开恶道和所作的恶，便可居住耶和华古时所赐给你们和你们列祖之地，直到永远。

6 ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם

不可随从别神事奉敬拜，以你们手所做的惹我发怒；这样，我就不加害与你们。

7 ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם

然而你们没有听从我，竟以手所做的惹我发怒，陷害自己。这是耶和华说的。’”

8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי

所以万军之耶和华如此说：“因为你们没有听从我的话，

9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם

我必召北方的众族和我仆人巴比伦王尼布甲尼撒来攻击这地和这地的居民，并四围一切的国民。我要将他们尽行灭绝，以致他们令人惊骇、嗤笑，并且永久荒凉。这是耶和华说的。

10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר

我又要使欢喜和快乐的声音，新郎和新妇的声音，推磨的声音和灯的亮光，从他们中间止息。

11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה

这全地必然荒凉，令人惊骇。这些国民要服事巴比伦王七十年。

12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם

七十年满了以后，我必刑罚巴比伦王和那国民，并迦勒底人之地，因他们的罪孽使那地永远荒凉。这是耶和华说的。

13 והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים

我也必使我向那地所说的话，就是记在这书上的话，是耶利米向这些国民说的预言，都临到那地。

14 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם

因为有多国和大君王必使迦勒底人作奴仆；我也必照他们的行为，按他们手所做的报应他们。”

15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם

耶和华—以色列的 神对我如此说：“你从我手中接这杯忿怒的酒，使我所差遣你去的各国的民喝。

16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם

他们喝了就要东倒西歪，并要发狂，因我使刀剑临到他们中间。”

17 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם

我就从耶和华的手中接了这杯，给耶和华所差遣我去的各国的民喝，

18 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה

就是耶路撒冷和犹大的城邑，并耶路撒冷的君王与首领，使这城邑荒凉，令人惊骇、嗤笑、咒诅，正如今日一样。

19 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו

又有埃及王法老和他的臣仆、首领，以及他的众民，

20 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד

并杂族的人民和乌斯地的诸王，与非利士地的诸王（亚实基伦、迦萨、以革伦，以及亚实突剩下的人）；

21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון

以东、摩押、亚扪人、

22 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים

泰尔的诸王、西顿的诸王、海岛的诸王、

23 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה

底但、提玛、布斯，和一切剃周围头发的；

24 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר

阿拉伯的诸王、住旷野杂族人民的诸王、

25 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי

心利的诸王、以拦的诸王、米底亚的诸王、

26 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם

北方远近的诸王，以及天下地上的万国喝了，以后示沙克王也要喝。

27 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם

“你要对他们说：‘万军之耶和华—以色列的 神如此说：你们要喝，且要喝醉，要呕吐，且要跌倒，不得再起来，都因我使刀剑临到你们中间。’

28 והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו

“他们若不肯从你手接这杯喝，你就要对他们说：‘万军之耶和华如此说：你们一定要喝！

29 כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות

我既从称为我名下的城起首施行灾祸，你们能尽免刑罚吗？你们必不能免，因为我要命刀剑临到地上一切的居民。这是万军之耶和华说的。’

30 ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ

“所以你要向他们预言这一切的话，攻击他们，说： 耶和华必从高天吼叫， 从圣所发声， 向自己的羊群大声吼叫； 他要向地上一切的居民呐喊， 像踹葡萄的一样。

31 בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה

必有响声达到地极， 因为耶和华与列国相争； 凡有血气的，他必审问； 至于恶人，他必交给刀剑。 这是耶和华说的。

32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ

万军之耶和华如此说： 看哪，必有灾祸从这国发到那国， 并有大暴风从地极刮起。

33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו

“到那日，从地这边直到地那边都有耶和华所杀戮的。必无人哀哭，不得收殓，不得葬埋，必在地上成为粪土。

34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה

牧人哪，你们当哀号，呼喊； 群众的头目啊，你们要滚在灰中； 因为你们被杀戮分散的日子足足来到。 你们要跌碎，好像美器打碎一样。

35 ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן

牧人无路逃跑； 群众的头目也无法逃脱。

36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם

听啊，有牧人呼喊， 有群众头目哀号的声音， 因为耶和华使他们的草场变为荒场。

37 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה

耶和华发出猛烈的怒气， 平安的羊圈就都寂静无声。

38 עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו

他离了隐密处像狮子一样， 他们的地，因刀剑凶猛的欺压， 又因他猛烈的怒气都成为可惊骇的。”