< ירמיה 23 >
הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי--נאם יהוה | 1 |
Woe to the shepherds that destroy and scatter the sheep of their pasture!
לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה | 2 |
Therefore thus says the Lord against them that tend my people; You have scattered my sheep, and driven them out, and you have not visited them: behold, I [will] take vengeance upon you according to your evil practices.
ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו | 3 |
And I will gather in the remnant of my people in every land, whither I have driven them out, and will set them in their pasture; and they shall increase and be multiplied.
והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה | 4 |
And I will raise up shepherds to them, who shall feed them: and they shall fear no more, nor be alarmed, says the Lord.
הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ | 5 |
Behold, the days come, says the Lord, when I will raise up to David a righteous branch, and a king shall reign and understand, and shall execute judgement and righteousness on the earth.
בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו | 6 |
In his days both Juda shall be saved, and Israel shall dwell securely: and this is his name, which the Lord shall call him, Josedec amongst the prophets.
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים | 7 |
Therefore, behold, the days come, says the Lord, when they shall no more say, The Lord lives, who brought up the house of Israel out of the land of Egypt;
כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם | 8 |
but The Lord lives, who has gathered the whole seed of Israel from the north land, and from all the countries whither he [had] driven them out, and has restored them into their own land.
לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי--הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו | 9 |
My heart is broken within me; all my bones are shaken: I am become as a broken-down man, and as a man overcome with wine, because of the Lord, and because of the excellence of his glory.
כי מנאפים מלאה הארץ--כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן | 10 |
For because of these things the land mourns; the pastures of the wilderness are dried up; and their course is become evil, and so [also] their strength.
כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה | 11 |
For priest and prophet are defiled; and I have seen their iniquities in my house.
לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה | 12 |
Therefore let their way be to them slippery and dark: and they shall be tripped up and fall in it: for I will bring evils upon them, in the year of their visitation.
ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל | 13 |
And in the prophets of Samaria I have seen lawless deeds; they prophesied by Baal, and led my people Israel astray.
ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה | 14 |
Also in the prophets of Jerusalem I have seen horrible things: as they committed adultery, and walked in lies, and strengthened the hands of many, that they should not return each from his evil way: they are all become to me as Sodom, and the inhabitants thereof as Gomorrha.
לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ | 15 |
Therefore thus says the Lord; Behold, I will feed them with pain, and give them bitter water to drink: for from the prophets of Jerusalem has defilement gone forth [into] all the land.
כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם--מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה | 16 |
Thus says the Lord Almighty, Listen not to the words of the prophets: for they frame a vain vision for themselves; they speak from their own heart, and not from the mouth of the Lord.
אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה | 17 |
They say to them that reject the word of the Lord, There shall be peace to you; and to all that walk after their own lusts, and to everyone that walks in the error of his heart, they have said, No evil shall come upon you.
כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי (דברו) וישמע | 18 |
For who has stood in the counsel of the Lord, and seen his word? who has listened, and heard?
הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול | 19 |
Behold, [there is] an earthquake from the Lord, and anger proceeds to a convulsion, it shall come violently upon the ungodly.
לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה | 20 |
And the Lord's wrath shall return no more, until he have accomplished it, and until he have established it, according to the purpose of his heart: at the end of the days they shall understand it.
לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו | 21 |
I sent not the prophets, yet they ran: neither spoke I to them, yet they prophesied.
ואם עמדו בסודי--וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם | 22 |
But if they had stood in my counsel, and if they had listened to my words, then would they have turned my people from their evil practices.
האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק | 23 |
I am a God near at hand, says the Lord, and not a God afar off.
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה | 24 |
Shall any one hide himself in secret places, and I not see him? Do I not fill heaven and earth? says the Lord.
שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי | 25 |
I have heard what the prophets say, what they prophesy in my name, saying falsely, I have seen a night vision.
עד מתי היש בלב הנבאים--נבאי השקר ונביאי תרמת לבם | 26 |
How long shall [these things] be in the heart of the prophets that prophesy lies, when they prophesy the purposes of their own heart?
החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו--כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל | 27 |
who devise that [men] may forget my law by their dreams, which they have told every one to his neighbour, as their fathers forgot my name in [the worship of] Baal.
הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה | 28 |
The prophet who has a dream, let him tell his dream; and [he] in whom is my word [spoken] to him, let him tell my word truly: what is the chaff to the corn? so are my words, says the Lord.
הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע | 29 |
Behold, are not my words as fire? says the Lord; and as an axe cutting the rock?
לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו | 30 |
Behold, I am therefore against the prophets, says the Lord God, that steal my words every one from his neighbour.
הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם | 31 |
Behold, I am against the prophets that put forth prophecies of mere words, and slumber their sleep.
הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה--נאם יהוה | 32 |
Therefore, behold, I am against the prophets that prophesy false dreams, and have not told them [truly], and have caused my people to err by their lies, and by their errors; yet I sent them not, and commanded them not; therefore, they shall not profit this people at all.
וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה--ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה | 33 |
And if this people, or the priest, or the prophet, should ask, What is the burden of the Lord? then you shall say to them, You are the burden, and I will dash you down, says the Lord.
והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו | 34 |
[As for] the prophet, and the priests, and the people, who shall say, The burden of the Lord, I will even take vengeance on that man, and on his house.
כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה | 35 |
Thus shall you say every one to his neighbour, and every one to his brother, What has the Lord answered? and, what has the Lord said?
ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו | 36 |
And do you name no more the burden of the Lord; for his own word shall be a man's burden.
כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה | 37 |
But therefore, [say you], has the Lord our God spoken?
ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה | 38 |
Therefore thus says the Lord our God; Because you have spoken this word, The burden of the Lord, and I sent to you, saying, you shall not say, The burden of the Lord;
לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פני | 39 |
therefore, behold, I [will] seize, and dash down you and the city which I gave to you and your fathers.
ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח | 40 |
And I will bring upon you an everlasting reproach, and everlasting disgrace, which shall not be forgotten.