ירמיה 23

1 הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי--נאם יהוה

禍哉，那把我牧場上的羊群摧殘和趕散的牧人──上主的斷語──

2 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה

為此上主，以色列的天主，對牧放我民的牧人這樣說：「你們驅散趕走了我的羊群，不加照顧；現在，看，我必依照你們的惡行來懲罰你們──上主的斷語──

3 ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו

我要從我以前驅散牠們所到的各地，集合我尚存的羊，引導牠們再回自己的羊棧，叫牠們滋生繁殖；

4 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה

我要興起牧者來牧放牠們，使牠們無恐無懼，再也不會失掉一個──上主的斷語。

5 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ

看，時日將到──上主的斷語──我必給達味興起一支正義的苗芽，叫他執政為王，斷事明智，在地上執行公道正義。

6 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו

在他的日子裏，猶大必獲救，以色列必居享安寧；人將稱他為：「上主是我們的正義。」

7 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים

為此，看，時日將到──上主的斷語──人不再以『那領以色列子民由埃及地上來的上主，永在』的話起誓，

8 כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם

卻要以『那領以色列家的後裔，由北方，由他驅逐他們所到的各地回來，使他們再住在自己故鄉的上主，永在』的話起誓。

9 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי--הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו

論到先知：我的心在我懷內已破碎，我渾身骨骸戰慄；為了上主，為了他的聖言，我好像成了一個醉漢，成了一個不勝酒力的人，

10 כי מנאפים מלאה הארץ--כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן

因為地上充滿了犯奸的人，為此，地受詛咒，只有哀傷，原野草場已枯乾；他們奔走的是邪路，他們的勢力是不義。

11 כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה

實在，先知和司祭都不虔誠，以至連在我的殿裏，也發現了他們的邪惡──上主的斷語──

12 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה

因此，他們的道路為他們必將變為滑道，他們必被驅入黑暗，必要跌倒；因為到了降罰他們的年分，我必給他們招來災禍──上主的斷語──

13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל

在撒瑪黎雅的先知中，我亦發現了可惡的事：他們竟奉巴耳的名義說預言，使我的以色列民誤入歧途。

14 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה

在耶路撒冷的先知中，我更發現了極可惡的事：他們竟犯姦淫，行動虛偽，助長惡人的勢力，致使誰也不痛悔自己的邪惡；他們對我猶如索多瑪，其中的居民好像哈摩辣人。

15 לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ

為此，萬軍的上主論先知這樣說：看啊! 我必叫他們吃苦艾，喝毒水，因為全地邪惡蔓延，都是出於耶路撒冷的先知。

16 כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם--מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה

萬軍的上主這樣說：不要聽向你們說預言的先知的話；他們只使你們妄想，他們講的，並非出自上主的口，而只是他們心中的幻想。

17 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה

他們對那輕視我的人肯定：「上主說：你們必享平安。」對一切隨從自己頑固的心行事的人說：「災禍不會來到你們身上。」

18 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי (דברו) וישמע

其實，有誰參加過上主的會議，親自聽見過他的話﹖有誰曾留意聽他的話，而實在聽到了﹖

19 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול

看，上主的憤怒，如暴風發作，像旋風在惡人的頭上旋轉。

20 לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה

上主的烈怒必不止息，直到他執行和完成了他心裏的計劃；到末日你自必能徹底明瞭。

21 לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו

我並沒有派遣這些先知，他自卻自動奔走；我並沒有對他們說話，他們卻擅說預言。

22 ואם עמדו בסודי--וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם

假使他們果真參加過我的會議，就該使我的人民聽到我的話，叫他們離棄自己邪道，和自己邪惡的行為。

23 האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק

難道對近處的，我是天主──上主的斷語──對遠處的，我就不是天主了嗎﹖

24 אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה

人若隱藏在暗處，我就看不見了嗎﹖──上主的斷語──

25 שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי

我聽見了這些先知說的，他們奉我名預言虛妄說：我做了一夢，我做了一夢!

26 עד מתי היש בלב הנבאים--נבאי השקר ונביאי תרמת לבם

先知在民間妄說預言，宣講自己心中的幻想，要到幾時呢﹖

27 החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו--כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל

他們互相傳述自己的夢幻，企圖使我的人民忘記我的名，如同他們的祖先為了巴耳而忘記了我的名一樣。

28 הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה

得了夢的先知，讓他傳夢；得了我的話的，就該忠實傳述我的話；麥稈怎能與麥粒相比﹖──上主的斷語──

29 הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע

我的話豈不是像火﹖──上主的斷語──豈不是像擊碎巖石的鐵鎚﹖

30 לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו

為此，看──上主的斷語──我要懲罰互相竊取我話的先知。

31 הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם

看──上主的斷語──我要懲罰那些轉動自己的舌頭，妄說「神諭」的先知。

32 הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה--נאם יהוה

看──上主的斷語──我要懲罰那些預言和傳述幻夢，以自己的謊妄語迷惑我人民的先知；我既沒有派遣他們，也沒有對他們有所吩咐，他們對這人民就決不能有任何貢獻──上主的斷語。

33 וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה--ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה

若是這人民，先知或司祭問你什麼是「上主的重擔﹖」你就答應他們說：你們就是重擔，我要將你們拋棄──上主的斷語──

34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו

凡是問「上主的重擔」的先知、司祭或人民，我必懲罰這人和他的家。

35 כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה

你們應每人對自己的鄰人和兄弟這樣說：「上主有了什麼答覆﹖」或「上主說了什麼﹖」

36 ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו

不應再提「上主的重擔；」不然，各人的話必要成為自己的重擔，因為你們歪曲了永生的天主，萬軍的上主，和我們的天主的話。

37 כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה

你應這樣問先知說：「上主對你有了什麼答覆﹖」或「上主說了什麼﹖」

38 ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה

如果你們還說：「上主的重擔。」上主就要這樣說：就因你們還說「上主的重擔」這句話──我原派人對你們說：不要再說「上主的重擔」──

39 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פני

為此，看，我要把你們卸下，把你們和我賜與你及你們祖先的城市，由我面前遠遠拋棄，

40 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח

使你們永遠受辱，受永遠不能忘的污辱。