ירמיה 2

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Moreover the word of Yhwh came to me, saying,

2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה

Go and cry in the ears of Jerusalem, saying, Thus saith Yhwh; I remember thee, the kindness of thy youth, the love of thine espousals, when thou wentest after me in the wilderness, in a land that was not sown.

3 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה

Israel was holiness unto Yhwh, and the firstfruits of his increase: all that devour him shall offend; evil shall come upon them, saith Yhwh.

4 שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל

Hear ye the word of Yhwh, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel:

5 כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו

Thus saith Yhwh, What iniquity have your fathers found in me, that they are gone far from me, and have walked after vanity, and are become vain?

6 ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם

Neither said they, Where is Yhwh that brought us up out of the land of Egypt, that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought, and of the shadow of death, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?

7 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה

And I brought you into a plentiful country, to eat the fruit thereof and the goodness thereof; but when ye entered, ye defiled my land, and made mine heritage an abomination.

8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו

The priests said not, Where is Yhwh? and they that handle the law knew me not: the pastors also transgressed against me, and the prophets prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.

9 לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב

Wherefore I will yet plead with you, saith Yhwh, and with your children’s children will I plead.

10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת

For pass over the isles of Chittim, and see; and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there be such a thing.

11 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

Hath a nation changed their gods, which are yet no gods? but my people have changed their glory for that which doth not profit.

12 שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה

Be astonished, O ye heavens, at this, and be horribly afraid, be ye very desolate, saith Yhwh.

13 כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים

For my people have committed two evils; they have forsaken me the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water.

14 העבד ישראל--אם יליד בית הוא מדוע היה לבז

Is Israel a servant? is he a homeborn slave? why is he spoiled?

15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב

The young lions roared upon him, and yelled, and they made his land waste: his cities are burned without inhabitant.

16 גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד

Also the children of Noph and Tahapanes have broken the crown of thy head.

17 הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך

Hast thou not procured this unto thyself, in that thou hast forsaken Yhwh thy God, when he led thee by the way?

18 ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר

And now what hast thou to do in the way of Egypt, to drink the waters of Sihor? or what hast thou to do in the way of Assyria, to drink the waters of the river?

19 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות

Thine own wickedness shall correct thee, and thy backslidings shall reprove thee: know therefore and see that it is an evil thing and bitter, that thou hast forsaken Yhwh thy God, and that my fear is not in thee, saith the Lord Yhwh of Armies.

20 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה

For of old time I have broken thy yoke, and burst thy bands; and thou saidst, I will not transgress; when upon every high hill and under every green tree thou wanderest, playing the harlot.

21 ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה

Yet I had planted thee a noble vine, wholly a right seed: how then art thou turned into the degenerate plant of a strange vine unto me?

22 כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה

For though thou wash thee with nitre, and take thee much soap, yet thine iniquity is marked before me, saith the Lord Yhwh.

23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה

How canst thou say, I am not polluted, I have not gone after Baalim? see thy way in the valley, know what thou hast done: thou art a swift dromedary traversing her ways;

24 פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה

A wild donkey used to the wilderness, that snuffeth up the wind at her pleasure; in her occasion who can turn her away? all they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.

25 מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך

Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst: but thou saidst, There is no hope: no; for I have loved strangers, and after them will I go.

26 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם

As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets,

27 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו

Saying to a stock, Thou art my father; and to a stone, Thou hast brought me forth: for they have turned their back unto me, and not their face: but in the time of their trouble they will say, Arise, and save us.

28 ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה

But where are thy gods that thou hast made thee? let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble: for according to the number of thy cities are thy gods, O Judah.

29 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה

Wherefore will ye plead with me? ye all have transgressed against me, saith Yhwh.

30 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית

In vain have I smitten your children; they received no correction: your own sword hath devoured your prophets, like a destroying lion.

31 הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך

O generation, see ye the word of Yhwh. Have I been a wilderness unto Israel? a land of darkness? wherefore say my people, We are lords; we will come no more unto thee?

32 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר

Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? yet my people have forgotten me days without number.

33 מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך

Why trimmest thou thy way to seek love? therefore hast thou also taught the wicked ones thy ways.

34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה

Also in thy skirts is found the blood of the souls of the poor innocents: I have not found it by secret search, but upon all these.

35 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי

Yet thou sayest, Because I am innocent, surely his anger shall turn from me. Behold, I will plead with thee, because thou sayest, I have not sinned.

36 מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור

Why gaddest thou about so much to change thy way? thou also shalt be ashamed of Egypt, as thou wast ashamed of Assyria.

37 גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם

Yea, thou shalt go forth from him, and thine hands upon thine head: for Yhwh hath rejected thy confidences, and thou shalt not prosper in them.