ירמיה 2

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

And he said, Thus saith the Lord,

2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה

I remember the kindness of thy youth, and the love of thine espousals,

3 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה

in following the Holy One of Israel, saith the Lord, Israel was the holy [people] to the Lord, [and] the first-fruits of his increase: all that devoured him shall offend; evils shall come upon them, saith the Lord.

4 שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל

Hear the word of the Lord, O house of Jacob, and every family of the house of Israel.

5 כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו

Thus saith the Lord, What trespass have your fathers found in me, that they have revolted far from me, and gone after vanities, and become vain?

6 ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם

And they said not, Where is the Lord, who brought us up out of the land of Egypt, who guided us in the wilderness, in an untried and trackless land, in a land which no man at all went through, and no man dwelt there?

7 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה

And I brought you to Carmel, that ye should eat the fruits thereof, and the good thereof; and ye went in, and defiled my land, and made mine heritage an abomination.

8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו

The priests said not, Where is the Lord? and they that held by the law knew me not: the shepherds also sinned against me, and the prophets prophesied by Baal, and went after that which profited not.

9 לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב

Therefore I will yet plead with you, and will plead with your children's children.

10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת

For go to the isles of the Chettians, and se; and send to Kedar, and observe accurately, and see if such things have been done;

11 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

if the nations will change their gods, though they are not gods: but my people have changed their glory, [for that] from which they shall not be profited.

12 שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה

The heaven is amazed at this, and is very exceedingly horror-struck, saith the Lord.

13 כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים

For my people has committed two [faults], and evil ones: they have forsaken me, the fountain of water of life, and hewn out for themselves broken cisterns, which will not be able to hold water.

14 העבד ישראל--אם יליד בית הוא מדוע היה לבז

Is Israel a servant, or a home-born slave? why has he become a spoil?

15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב

The lions roared upon him, and uttered their voice, which have made his land a wilderness: and his cities are broken down, that they should not be inhabited.

16 גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד

Also the children of Memphis and Taphnas have known thee, and mocked thee.

17 הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך

Has not thy forsaking me brought these things upon thee? saith the Lord thy God.

18 ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר

And now what hast thou to do with the way of Egypt, to drink the water of Geon? and what hast thou to do with the way of the Assyrians, to drink the water of rivers?

19 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות

Thine apostasy shall correct thee, and thy wickedness shall reprove thee: know then, and see, that thy forsaking me [has been] bitter to thee, saith the Lord thy God; and I have taken no pleasure in thee, saith the Lord thy God.

20 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה

For of old thou hast broken thy yoke, and plucked asunder thy bands; and thou has said, I will not serve thee, but will go upon every high hill, and under every shady tree, there will I indulge in my fornication.

21 ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה

Yet I planted thee a fruitful vine, entirely of the right sort: how art thou a strange vine turned to bitterness!

22 כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה

Though thou shouldest wash thyself with nitre, and multiply to thyself soap, [still] thou art stained by thine iniquities before me, saith the Lord.

23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה

How wilt thou say, I am not polluted, and have not gone after Baal? behold thy ways in the burial-ground, and know what thou hast done: her voice has howled in the evening:

24 פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה

she has extended her ways over the waters of the desert; she was hurried along by the lusts of her soul; she is given up [to them], who will turn her back? none that seek her shall be weary; at [the time of] her humiliation they shall find her.

25 מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך

Withdraw thy foot from a rough way, and thy throat from thirst: but she said I will strengthen myself: for she loved strangers, and went after them.

26 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם

As is the shame of a thief when he is caught, so shall the children of Israel be ashamed; they, and their kings, and their princes, and their priests, and their prophets.

27 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו

They said to a stock, Thou art my father; and to a stone, Thou has begotten me: and they have turned [their] backs to me, and not their faces: yet in the time of their afflictions they will say, Arise, and save us.

28 ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה

And where are thy gods, which thou madest for thyself? will they arise and save in the time of thine affliction? for according to the number of thy cities were thy gods, O Juda; and according to the number of the streets of Jerusalem they sacrificed to Baal.

29 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה

Wherefore do ye speak unto me? ye all have been ungodly, and ye all have transgressed against me, saith the Lord.

30 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית

In vain have I smitten your children; ye have not received correction: a sword has devoured your prophets as a destroying lion; yet ye feared not.

31 הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך

Hear ye the word of the Lord: thus saith the Lord, Have I been a wilderness or a dry land to Israel? wherefore has my people said, We will not be ruled over, and will not come to thee any more?

32 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר

Will a bride forget her ornaments, or a virgin her girdle? but my people has forgotten me days without number.

33 מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך

What fair device wilt thou yet employ in thy ways, so as to seek love? [it shall] not [be] so; moreover thou has done wickedly in corrupting thy ways;

34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה

and in thine hands has been found the blood of innocent souls; I have not found them in holes, but on every oak.

35 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי

Yet thou saidst, I am innocent: only let his wrath be turned away from me. Behold, I [will] plead with thee, whereas thou sayest, I have not sinned.

36 מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור

For thou has been so exceedingly contemptuous as to repeat thy ways; but thou shalt be ashamed of Egypt, as thou wast ashamed of Assur.

37 גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם

For thou shalt go forth thence also with thine hands upon thine head; for the Lord has rejected thine hope, and thou shalt not prosper in it.