< ירמיה 17 >
חטאת יהודה כתובה בעט ברזל--בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם | 1 |
"The sin of Judah is written with a pen of iron, and with the point of a diamond: it is engraved on the tablet of their heart, and on the horns of your altars;
כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות | 2 |
while their children remember their altars and their Asherim by the green trees on the high hills.
הררי בשדה--חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך | 3 |
My mountain in the field, I will give your substance and all your treasures for a spoil, and your high places, because of sin, throughout all your borders.
ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד | 4 |
You, even of yourself, shall discontinue from your heritage that I gave you; and I will cause you to serve your enemies in the land which you do not know: for you have kindled a fire in my anger which shall burn forever."
כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו | 5 |
Thus says the LORD: "Cursed is the man who trusts in man, and makes flesh his arm, and whose heart departs from the LORD.
והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב | 6 |
For he shall be like the heath in the desert, and shall not see when good comes, but shall inhabit the parched places in the wilderness, a salt land and not inhabited.
ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו | 7 |
Blessed is the man who trusts in the LORD, and whose confidence is in the LORD.
והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא (יראה) כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי | 8 |
For he shall be as a tree planted by the waters, who spreads out its roots by the river, and shall not fear when heat comes, but its leaf shall be green; and shall not be careful in the year of drought, neither shall cease from yielding fruit.
עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו | 9 |
The heart is deceitful above all things, and it is exceedingly corrupt: who can know it?
אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו | 10 |
I, the LORD, search the mind, I try the heart, even to give every man according to his ways, according to the fruit of his doings.
קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל | 11 |
As the partridge that sits on eggs which she has not laid, so is he who gets riches, and not by right; in the midst of his days they shall leave him, and at his end he shall be a fool."
כסא כבוד מרום מראשון--מקום מקדשנו | 12 |
"A glorious throne, set on high from the beginning, is the place of our sanctuary.
מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי (וסורי) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה | 13 |
LORD, the hope of Israel, all who forsake you shall be disappointed. Those who depart from me shall be written in the earth, because they have forsaken the LORD, the spring of living waters.
רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה | 14 |
Heal me, O LORD, and I shall be healed; save me, and I shall be saved: for you are my praise.
הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא | 15 |
Look, they tell me, 'Where is the word of the LORD? Let it come now.'
ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי--אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה | 16 |
As for me, I have not hurried from being a shepherd after you; neither have I desired the woeful day; you know: that which came out of my lips was before your face.
אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה | 17 |
Do not be a terror to me: you are my refuge in the day of evil.
יבשו רדפי ואל אבשה אני--יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם | 18 |
Let them be disappointed who persecute me, but let not me be disappointed; let them be dismayed, but do not let me be dismayed; bring on them the day of disaster, and destroy them with double destruction."
כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם (העם) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם | 19 |
Thus said the LORD to me: "Go, and stand in the gate of the children of the people, through which the kings of Judah come in, and by which they go out, and in all the gates of Jerusalem;
ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם--הבאים בשערים האלה | 20 |
and tell them, 'Hear the word of the LORD, you kings of Judah, and all Judah, and all the inhabitants of Jerusalem, that enter in by these gates:
כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם | 21 |
Thus says the LORD, "Be careful, and bear no burden on the Sabbath day, nor bring it in by the gates of Jerusalem;
ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם | 22 |
neither carry forth a burden out of your houses on the Sabbath day holy, neither do any work: but make the Sabbath day, as I commanded your fathers.
ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע (שמוע) ולבלתי קחת מוסר | 23 |
But they did not listen, neither turn their ear, but made their neck stiff, that they might not hear, and might not receive instruction.
והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה | 24 |
It shall happen, if you diligently listen to me," says the LORD, "to bring in no burden through the gates of this city on the Sabbath day, but to make the Sabbath day holy, to do no work in it;
ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם--איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם | 25 |
then shall there enter in by the gates of this city kings and princes sitting on the throne of David, riding in chariots and on horses, they, and their officials, the men of Judah, and the inhabitants of Jerusalem; and this city shall remain forever.
ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה--ומבאי תודה בית יהוה | 26 |
They shall come from the cities of Judah, and from the places around Jerusalem, and from the land of Benjamin, and from the lowland, and from the hill country, and from the Negev, bringing burnt offerings, and sacrifices, and meal offerings, and frankincense, and bringing sacrifices of thanksgiving, to the house of the LORD.
ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם--ולא תכבה | 27 |
But if you will not listen to me to make the Sabbath day holy, and not to bear a burden and enter in at the gates of Jerusalem on the Sabbath day; then will I kindle a fire in its gates, and it shall devour the palaces of Jerusalem, and it shall not be quenched."'"