ירמיה 17

1 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל--בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם

猶大的罪是用鐵筆記下來的，用鑽石尖刻在他們的心坎上和他們的祭壇上，好叫他們的子孫記得他們在高崗上，青綠樹下和平原的山上，

2 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות

設立了祭壇和神木。

3 הררי בשדה--חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך

你的財產和所有的寶藏，我必使人掠奪，以抵償你在全境內犯過的一切罪惡。

4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד

我必由你手中撤回我賜與你的產業，叫你在不相識的地方給你敵人為奴，因為我的怒火已燃起，將永遠不熄。

5 כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו

上主這樣說：「凡信賴世人，以血肉的人為自己的臂膊，決心遠離上主的人，是可咒罵的!

6 והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב

他必像在曠野中的檉柳，即使來到，一點也不覺察，只住在乾燥處，滿含鹽質無人居住之地。

7 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו

凡信賴上主，以上主作倚靠的人，是可祝福的；

8 והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא (יראה) כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי

他必像一株栽在水邊的樹木，生根河畔，不怕災熱的侵擊，枝葉茂盛，不愁旱年，不斷結實。

9 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו

人心最狡滑欺詐，已不可救藥；誰能透識﹖

10 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו

我上主透察人心，考驗肺腑，依照各人的行徑和作為的結果，給人酬報。

11 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל

誰不以正義積聚財物，就像一隻鷓鴣孵化不是自己產的卵，中途必要拋棄；結果，還是自己糊塗。

12 כסא כבוד מרום מראשון--מקום מקדשנו

我們聖所的地方，從起初就是設在崇高之處的光榮實座。

13 מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי (וסורי) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה

上主，以色列的希望! 凡離棄你的，必要蒙羞；上主，凡離棄你的，必被記錄在地上，因為他們離棄了活水的泉源。

14 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה

上主，求你醫治我，我必能痊愈；你拯救我，我必能獲救，因為你是我的榮耀。

15 הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא

看，世人對我說：上主的話在哪裏﹖讓它來吧!

16 ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי--אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה

我沒有強迫你加害，也沒有期望災禍的日子；你知道：凡出自我口的，都先向你面陳過。

17 אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה

請你不要成為我的恐怖，你原是我患難之日的避難所。

18 יבשו רדפי ואל אבשה אני--יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם

願迫害我的人蒙羞；而不是我驚慌；請你給他們招來災禍的日子，以雙倍的毀滅，消滅他們。

19 כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם (העם) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם

上主這樣對我說：「你去立在猶大出入的本雅明門前，立在耶路撒冷各門前，

20 ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם--הבאים בשערים האלה

向他們說：猶大的君王、全體猶大人和耶路撒冷居民，即由這門進來的，他們聆聽上主的話!

21 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם

上主這樣說：你們應該小心，不要在安息日擔運重載，進入耶路撒冷的城門。

22 ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם

不要在安息日從你們的家裏擔運重載；不要做任何工作，卻要按照我給你們祖先所吩咐的，聖化安息日。

23 ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע (שמוע) ולבלתי קחת מוסר

他們不但不側耳傾聽，反而硬著頭頸，不願依從，不願受教。

24 והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה

設若你們認真聽從我──上主的斷語──在安息日，不將重擔搬進這城門，卻聖化安息日，不做任何工作；

25 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם--איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם

那麼，坐在達味實座上的君王和王侯，便會乘車騎馬，與自己的公卿、猶大人和耶路撒冷的居民，從這槷的門進來；這城必永遠有人居住；

26 ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה--ומבאי תודה בית יהוה

人們從猶大各城、耶路撒冷四週、本雅明地、平原、山地和南方前來，帶著全燔祭。犧牲、素祭和乳香，在上主的殿裏奉獻感恩祭。

27 ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם--ולא תכבה

但是，我不聖化安息日，反在安息日擔運重載，進入耶路撒冷的城門，我必在城門口放火，吞滅耶路撒冷的宮殿，決不熄滅。