ירמיה 15

1 ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו

耶和華對我說：「雖有摩西和撒母耳站在我面前代求，我的心也不顧惜這百姓。你將他們從我眼前趕出，叫他們去吧！

2 והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי

他們問你說：『我們往哪裏去呢？』你便告訴他們，耶和華如此說： 定為死亡的，必致死亡； 定為刀殺的，必交刀殺； 定為饑荒的，必遭饑荒； 定為擄掠的，必被擄掠。」

3 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית

耶和華說：「我命定四樣害他們，就是刀劍殺戮、狗類撕裂、空中的飛鳥，和地上的野獸吞吃毀滅；

4 ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם

又必使他們在天下萬國中拋來拋去，都因猶大王希西家的兒子瑪拿西在耶路撒冷所行的事。」

5 כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך

耶路撒冷啊，誰可憐你呢？ 誰為你悲傷呢？ 誰轉身問你的安呢？

6 את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם

耶和華說：你棄絕了我， 轉身退後； 因此我伸手攻擊你，毀壞你。 我後悔甚不耐煩。

7 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו

我在境內各城門口， 用簸箕簸了我的百姓， 使他們喪掉兒女。 我毀滅他們， 他們仍不轉離所行的道。

8 עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות

他們的寡婦在我面前比海沙更多； 我使滅命的午間來， 攻擊少年人的母親， 使痛苦驚嚇忽然臨到她身上。

9 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה (בא) שמשה בעד יומם--בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם--נאם יהוה

生過七子的婦人力衰氣絕； 尚在白晝，日頭忽落； 她抱愧蒙羞。 其餘的人， 我必在他們敵人跟前，交與刀劍。 這是耶和華說的。

10 אוי לי אמי--כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני

我的母親哪，我有禍了！因你生我作為遍地相爭相競的人。我素來沒有借貸與人，人也沒有借貸與我，人人卻都咒罵我。

11 אמר יהוה אם לא שרותך (שריתיך) לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה--את האיב

耶和華說：「我必要堅固你，使你得好處。災禍苦難臨到的時候，我必要使仇敵央求你。（

12 הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת

人豈能將銅與鐵，就是北方的鐵折斷呢？）

13 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך

「我必因你在四境之內所犯的一切罪，把你的貨物財寶當掠物，白白地交給仇敵。

14 והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד

我也必使仇敵帶這掠物到你所不認識的地去，因我怒中起的火要將你們焚燒。」

15 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי--אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה

耶和華啊，你是知道的； 求你記念我，眷顧我， 向逼迫我的人為我報仇； 不要向他們忍怒取我的命， 要知道我為你的緣故受了凌辱。

16 נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות

耶和華－萬軍之上帝啊， 我得着你的言語就當食物吃了； 你的言語是我心中的歡喜快樂， 因我是稱為你名下的人。

17 לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני

我沒有坐在宴樂人的會中， 也沒有歡樂； 我因你的感動獨自靜坐， 因你使我滿心憤恨。

18 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא--היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו

我的痛苦為何長久不止呢？ 我的傷痕為何無法醫治、不能痊癒呢？ 難道你待我有詭詐，像流乾的河道嗎？

19 לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם

耶和華如此說：你若歸回， 我就將你再帶來， 使你站在我面前； 你若將寶貴的和下賤的分別出來， 你就可以當作我的口。 他們必歸向你， 你卻不可歸向他們。

20 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה

我必使你向這百姓成為堅固的銅牆； 他們必攻擊你，卻不能勝你； 因我與你同在，要拯救你，搭救你。 這是耶和華說的。

21 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים

我必搭救你脫離惡人的手， 救贖你脫離強暴人的手。