ירמיה 14
| אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות | 1 |
Voici la parole de Yahvé qui fut adressée à Jérémie au sujet de la sécheresse:
| אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה | 2 |
« Juda est en deuil, et ses portes se languissent. Ils sont assis en noir sur le sol. Le cri de Jérusalem s'élève.
| ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו וחפו ראשם | 3 |
Leurs nobles envoient leurs petits aux eaux. Ils viennent aux citernes, et ne trouve pas d'eau. Ils reviennent avec leurs vaisseaux vides. Ils sont déçus et déconcertés, et se couvrir la tête.
| בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם | 4 |
A cause du sol qui est fissuré, car il n'y a pas eu de pluie dans le pays, les laboureurs sont déçus. Ils se couvrent la tête.
| כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא | 5 |
Oui, la biche des champs aussi met bas et abandonne ses petits, parce qu'il n'y a pas d'herbe.
| ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב | 6 |
Les ânes sauvages se tiennent sur les hauteurs dénudées. Ils halètent pour respirer comme des chacals. Leurs yeux sont défaillants, parce qu'il n'y a pas de végétation.
| אם עונינו ענו בנו--יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו | 7 |
Bien que nos iniquités témoignent contre nous, travailler pour l'amour de ton nom, Yahvé; car nos rébellions sont nombreuses. Nous avons péché contre toi.
| מקוה ישראל מושיעו בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון | 8 |
Espoir d'Israël, son Sauveur au moment de la détresse, pourquoi devrais-tu être comme un étranger dans le pays, et comme un voyageur qui se détourne pour passer la nuit?
| למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא--אל תנחנו | 9 |
Pourquoi devriez-vous être comme un homme effrayé, comme un homme puissant qui ne peut pas sauver? Pourtant, toi, Yahvé, tu es au milieu de nous, et nous sommes appelés par ton nom. Ne nous laisse pas.
| כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע--רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם--עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם | 10 |
Yahvé dit à ce peuple: « Même ainsi, ils ont aimé errer. Ils n'ont pas retenu leurs pieds. C'est pourquoi Yahvé ne les accepte pas. Maintenant, il se souviendra de leur iniquité, et les punir pour leurs péchés. »
| ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה | 11 |
Yahvé me dit: « Ne prie pas pour ce peuple, pour son bien.
| כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם | 12 |
Quand ils jeûneront, je n'entendrai pas leurs cris; quand ils offriront des holocaustes et des offrandes, je ne les accepterai pas; mais je les consumerai par l'épée, par la famine et par la peste. »
| ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה | 13 |
Et je dis: « Ah, Seigneur Yahvé! Voici que les prophètes leur disent: 'Vous ne verrez pas l'épée, et vous n'aurez pas la famine; mais je vous assurerai la paix dans ce lieu'. »
| ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם | 14 |
Alors Yahvé me dit: « Les prophètes prophétisent des mensonges en mon nom. Ce n'est pas moi qui les ai envoyés. Je ne leur ai pas donné d'ordres. Je ne leur ai pas parlé. Ils vous prophétisent des visions mensongères, des divagations, des choses de rien du tout, et la tromperie de leur propre cœur.
| לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה | 15 |
C'est pourquoi Yahvé dit, au sujet des prophètes qui prophétisent en mon nom, que je ne les ai pas envoyés, et qui disent: « Il n'y aura ni épée ni famine dans ce pays ». Ces prophètes seront consumés par l'épée et la famine.
| והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה--המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם | 16 |
Le peuple à qui ils prophétisent sera jeté dans les rues de Jérusalem à cause de la famine et de l'épée. Il n'y aura personne pour les enterrer, ni eux, ni leurs femmes, ni leurs fils, ni leurs filles, car je répandrai sur eux leur méchanceté.
| ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי--מכה נחלה מאד | 17 |
« Tu leur diras cette parole: "'Que mes yeux coulent de larmes nuit et jour, et qu'ils ne cessent pas; car la fille vierge de mon peuple est brisée par une grande brèche, avec une blessure très grave.
| אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו | 18 |
Si je vais dans les champs, alors, voici les victimes de l'épée! Si j'entre dans la ville, alors voici ceux qui sont malades de la famine! Car le prophète et le prêtre circulent dans le pays, et n'ont aucune connaissance.'"
| המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה | 19 |
Avez-vous rejeté Juda par interdit? Votre âme a-t-elle détesté Sion? Pourquoi nous as-tu frappés, et il n'y a pas de guérison pour nous? Nous avons cherché la paix, mais rien de bon n'est venu; et pour un temps de guérison, et voici la consternation!
| ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך | 20 |
Nous reconnaissons, Yahvé, notre méchanceté, et l'iniquité de nos pères; car nous avons péché contre toi.
| אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו | 21 |
Ne nous abhorre pas, à cause de ton nom. Ne déshonorez pas le trône de votre gloire. Souviens-toi, et ne romps pas ton alliance avec nous.
| היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך--כי אתה עשית את כל אלה | 22 |
Y a-t-il parmi les vanités des nations quelqu'un qui puisse provoquer la pluie? Ou le ciel peut-il donner des douches? N'est-ce pas toi, Yahvé notre Dieu? Nous allons donc vous attendre; car c'est toi qui as fait toutes ces choses.
