< ירמיה 13 >
כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו | 1 |
Detta, säger Herren till mig: Gack bort, och köp dig en linnen gjording, och gjorda dina länder dermed, och gör honom icke våtan.
ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני | 2 |
Och jag köpte en gjording, efter Herrans befallning, och band honom kringom mina länder.
ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר | 3 |
Så skedde Herrans ord annan gången till mig, och sade:
קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע | 4 |
Tag den gjordingen, som du köpt, och om dina länder bundit hafver, och statt upp, och gack bort till Phrath, och göm honom der uti ena stenklyfto.
ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי | 5 |
Jag gick åstad, och gömde honom invid Phrath, som Herren mig budit hade.
ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם | 6 |
Men en lång tid derefter sade Herren till mig: Statt upp, och gack bort till Phrath, och tag den gjordingen igen, som jag bad dig der bortgömma.
ואלך פרתה--ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל | 7 |
Jag gick bort till Phrath, och grof honom upp, och tog gjordingen af det rum, der jag honom lagt hade; och si, gjordingen var förderfvad, så att han intet mer dogde.
Då skedde Herrans ord till mig, och sade:
כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם--הרב | 9 |
Detta säger Herren: Lika så skall jag förderfva den stora högfärden i Juda och Jerusalem.
העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל | 10 |
Det onda folket, som min ord icke höra vilja, utan gå efter sin hjertas tycko, och följa andra gudar, till att tjena och tillbedja dem, de skola varda lika som gjordingen, den intet mer doger.
כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו | 11 |
Ty lika som en man binder gjordingen om sina länder, alltså hafver jag, säger Herren, omgjordat mig hela Israels hus, och hela Juda hus, att de skulle vara mitt folk, till ett namn, lof och äro; men de ville icke höra.
ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך--הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין | 12 |
Så säg dem nu detta ordet: Detta säger Herren Israels Gud: Alle läglar skola med vin fyllde varda; så skola de säga till dig: Ho vet det icke, att man skall fylla läglarna med vin?
ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנבאים ואת כל ישבי ירושלם--שכרון | 13 |
Så säg till dem: Detta säger Herren: Si, jag skall fylla alla de som i detta land bo; Konungarna, som på Davids stol sitta, Presterna och Propheterna, och alla Jerusalems inbyggare, så att de druckne varda;
ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו--נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם | 14 |
Och skall förströ dem, den ena med den andra, fäderna samt med barnen, säger Herren; och skall hvarken skona eller öfverse, eller barmhertig vara öfver deras förderf.
שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר | 15 |
Så hörer nu, och märker till, och trotser icke; ty Herren hafver det sagt.
תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית (ושית) לערפל | 16 |
Gifver Herranom edrom Gudi ärona, förr än det mörkt varder, och förr än edre fötter stöta sig på de mörka berg; så att I vänten efter ljuset, och han skall dock görat allt till mörker och skugga;
ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה | 17 |
Men viljen I detta icke höra, så måste dock min själ hemliga gråta öfver sådana stolthet; mina ögon måste med tårar flyta, att Herrans hjord fången varder.
אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם | 18 |
Säg Konungenom och Drottningene: Sätter eder neder; ty härlighetenes krona är eder af hufvudet fallen.
ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים | 19 |
De städer söderut äro tillslutne, och ingen är som dem upplåter; hela Juda är allsamman bortförd.
שאי (שאו) עיניכם וראי (וראו) הבאים מצפון איה העדר נתן לך--צאן תפארתך | 20 |
Upplyfter edor ögon, och ser huru de nordanefter komma; hvar är nu hjorden, som dig befallen var, din härliga hjord?
מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה | 21 |
Hvad vill du säga, då han dig så hemsökandes varder? du hafver så vant dem emot dig, att de Förstar och höfdingar vara vilja; hvad gäller, dig varder ångest uppåkommandes, lika som ene qvinno i barnsnöd.
וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך | 22 |
Och om du i dino hjerta säga ville: Hvarföre vederfars mig dock sådant? för dina många missgerningars skull är din blygd upptäckt, och din ben blottad.
היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע | 23 |
Kan ock en Ethioper förvandla sina hud, eller en parde sina fläckar? Så kunnen I ock något godt göra, efter I ondt vane ären.
ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר | 24 |
Derföre vill jag; förskingra dem likasom strå, det för vädrena uti öknene drifvet varder.
זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר | 25 |
Det skall vara din lön och din del, som jag dig tillmätit hafver, säger Herren; derföre, att du mig förgätit hafver, och förtröste uppå lögn.
וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך | 26 |
Så vill jag ock högt upptäcka dina blygd, att man dina skam väl se skall.
נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם--לא תטהרי אחרי מתי עד | 27 |
Förty jag hafver sett ditt horeri, dina kättjo, ditt oförskämda boleri: ja, din styggelse både på högom och på åkrom; ve dig, Jerusalem; när vill du dock någon tid renad varda?