ירמיה 10
| שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל | 1 |
Audite verbum, quod locutus est Dominus super vos domus Israel.
| כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה | 2 |
Haec dicit Dominus: Iuxta vias Gentium nolite discere: et a signis caeli nolite metuere, quae timent Gentes:
| כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד | 3 |
quia leges populorum vanae sunt: quia lignum de saltu praecidit opus manus artificis in ascia.
| בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק | 4 |
Argento, et auro decoravit illud: clavis et malleis compegit, ut non dissolvatur.
| כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם | 5 |
In similitudinem palmae fabricata sunt, et non loquentur: portata tollentur, quia incedere non valent. nolite ergo timere ea, quia nec male possunt facere, nec bene.
| מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה | 6 |
Non est similis tui Domine: magnus es tu, et magnum nomen tuum in fortitudine.
| מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך | 7 |
Quis non timebit te o rex Gentium? tuum est enim decus: inter cunctos sapientes Gentium, et in universis regnis eorum nullus est similis tui.
| ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא | 8 |
Pariter insipientes et fatui probabuntur: doctrina vanitatis eorum lignum est.
| כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם | 9 |
Argentum involutum de Tharsis affertur, et aurum de Ophaz: opus artificis, et manus aerarii, hyacinthus et purpura indumentum eorum. opus artificum universa haec.
| ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו | 10 |
Dominus autem Deus verus est: ipse Deus vivens, et rex sempiternus. ab indignatione eius commovebitur terra: et non sustinebunt Gentes comminationem eius.
| כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה | 11 |
Sic ergo dicetis eis: Dii, qui caelos et terram non fecerunt, pereant de terra, et de his, quae sub caelo sunt.
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים | 12 |
Qui facit terram in fortitudine sua, praeparat orbem in sapientia sua, et prudentia sua extendit caelos.
| לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו | 13 |
Ad vocem suam dat multitudinem aquarum in caelo, et elevat nebulas ab extremitatibus terrae: fulgura in pluviam facit, et educit ventum de thesauris suis.
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם | 14 |
Stultus factus est omnis homo a scientia, confusus est artifex omnis in sculptili: quoniam falsum est quod conflavit, et non est spiritus in eis.
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו | 15 |
Vana sunt, et opus risu dignum: in tempore visitationis suae peribunt.
| לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו | 16 |
Non est his similis pars Iacob: qui enim formavit omnia, ipse est: et Israel virga hereditatis eius: Dominus exercituum nomen illi.
| אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור | 17 |
Congrega de terra confusionem tuam, quae habitas in obsidione:
| כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו | 18 |
quia haec dicit Dominus: Ecce ego longe proiiciam habitatores terrae in hac vice: et tribulabo eos ita ut non inveniantur.
| אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו | 19 |
Vae mihi super contritione mea, pessima plaga mea. Ego autem dixi: Plane haec infirmitas mea est, et portabo illam.
| אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי | 20 |
Tabernaculum meum vastatum est, omnes funiculi mei dirupti sunt, filii mei exierunt a me, et non subsistunt: non est qui extendat ultra tentorium meum, et erigat pelles meas.
| כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה | 21 |
Quia stulte egerunt pastores, et Dominum non quaesierunt: propterea non intellexerunt, et omnis grex eorum dispersus est.
| קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים | 22 |
Vox auditionis ecce venit, et commotio magna de terra Aquilonis: ut ponat civitates Iuda solitudinem, et habitaculum draconum.
| ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו | 23 |
Scio Domine quia non est hominis via eius: nec viri est ut ambulet, et dirigat gressus suos.
| יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני | 24 |
Corripe me Domine, verumtamen in iudicio: et non in furore tuo, ne forte ad nihilum redigas me.
| שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו | 25 |
Effunde indignationem tuam super Gentes, quae non cognoverunt te, et super provincias, quae nomen tuum non invocaverunt: quia comederunt Iacob, et devoraverunt eum, et consumpserunt illum, et decus eius dissipaverunt.
