< ירמיה 10 >
שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל | 1 |
Hear the word which the LORD speaks to you, house of Israel.
כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה | 2 |
Thus says the LORD, "Do not learn the way of the nations, and do not be dismayed at the signs of the sky; for the nations are dismayed at them.
כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד | 3 |
For the customs of the peoples are vanity; for one cuts a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.
בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק | 4 |
They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it not move.
כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם | 5 |
They are like a palm tree, of turned work, and do not speak: they must be carried, because they can't go. Do not be afraid of them; for they can't do evil, neither is it in them to do good."
מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה | 6 |
"There is none like you, LORD; you are great, and your name is great in might.
מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך | 7 |
Who should not fear you, King of the nations? For it appertains to you; because among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like you.
ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא | 8 |
But they are together brutish and foolish, the instruction of idols. It is but wood.
כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם | 9 |
There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skillful men.
ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו | 10 |
But the LORD is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembles, and the nations are not able to withstand his indignation.
כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה | 11 |
You shall say this to them: 'The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.'
עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים | 12 |
He has made the earth by his power, he has established the world by his wisdom, and by his understanding has he stretched out the heavens:
לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו | 13 |
when he utters his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causes the vapors to ascend from the farthest parts of the earth; he makes lightnings for the rain, and brings forth the wind out of his treasuries.
נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם | 14 |
Every man has become brutish and without knowledge; every goldsmith is disappointed by his engraved image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו | 15 |
They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.
לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו | 16 |
The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance; the LORD of hosts is his name."
אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור | 17 |
'Gather up your wares out of the land, you who live under siege.
כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו | 18 |
For thus says the LORD, 'Look, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel it.'
אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו | 19 |
Woe is me because of my hurt. My wound is grievous: but I said, 'Truly this is my grief, and I must bear it.'
אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי | 20 |
My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are no more: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.
כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה | 21 |
For the shepherds are become brutish, and have not inquired of the LORD: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.
קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים | 22 |
The voice of news, look, it comes, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling place of jackals.
ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו | 23 |
LORD, I know that the way of man is not in himself: it is not in man who walks to direct his steps.
יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני | 24 |
LORD, correct me, but in measure: not in your anger, lest you bring me to nothing.
שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו | 25 |
Pour out your wrath on the nations that do not know you, and on the families that do not call on your name: for they have devoured Jacob, yes, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation."