ירמיה 10

1 שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל

Hear you the word of the Lord, which he has spoken to you, O house of Israel.

2 כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה

Thus says the Lord, Learn you not the ways of the heathen, and be not alarmed at the signs of the sky; for they are alarmed at them, [falling] on their faces.

3 כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד

For the customs of the nations are vain; it is a tree cut out of the forest, the work of the carpenter, or a molten image.

4 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק

[They are] beautified with silver and gold, they fix them with hammers and nails;

5 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם

they will set them up that they may not move; it is wrought silver, they will not walk, it is forged silver They must certainly be borne, for they can’t ride [of themselves]. Fear them not; for they can’t do any evil, and there is no good in them.

6 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה

7 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך

8 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא

9 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם

10 ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו

11 כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה

Thus shall you say to them, Let the gods which have not made heaven and earth perish from off the earth, and from under this sky.

12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים

It is the Lord that made the earth by his strength, who set up the world by his wisdom, and by his understanding stretched out the sky,

13 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו

and set abundance of waters in the sky, and brought up clouds from the ends of the earth; he made lightnings for the rain, and brought forth light out of his treasures.

14 נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם

Every man is deprived of knowledge, every goldsmith is confounded because of his graven images; for he has cast false gods, there is no breath in them.

15 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו

They are vain works, wrought in mockery; in the time of their visitation they shall perish.

16 לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו

Such is not the portion of Jacob; for he that formed all things, he is his inheritance; the Lord is his name.

17 אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור

He has gathered your substance from without the lodged in choice [vessels].

18 כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו

For thus says the Lord, Behold, I [will] overthrow the inhabitants of this land with affliction, that your plague may be discovered.

19 אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו

Alas for your ruin! your plague is grievous: and I said, Surely this is your wound, and it has overtaken you.

20 אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי

Your tabernacle is in a ruinous state, it has perished; and all your curtains have been torn asunder: my children and my cattle are no more: there is no more any place for my tabernacle, [nor] place for my curtains.

21 כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה

For the shepherds have become foolish, and have not sought the Lord; therefore the whole pasture has failed, and [the sheep] have been scattered.

22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים

Behold, there comes a sound of a noise, and a great earthquake from the land of the north, to make the cities of Juda a desolation, and a resting-place for ostriches.

23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו

I know, O Lord, that man's way is not his own; neither shall a man go, and direct his going.

24 יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני

Chasten us, O Lord, but with judgment; and not in wrath, lest you make us few.

25 שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו

Pour out your wrath upon the nations that have not known you, and upon the families that have not called upon your name: for they have devoured Jacob, and consumed him, and have made his pasture desolate.