ישעה 9

1 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים

Mais il n'y aura plus de tristesse pour celle qui était dans l'angoisse. Dans le temps passé, il a méprisé le pays de Zabulon et le pays de Nephtali; mais dans le temps passé, il l'a rendu glorieux, par le chemin de la mer, au-delà du Jourdain, la Galilée des nations.

2 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם

Le peuple qui marchait dans les ténèbres a vu une grande lumière. La lumière a brillé sur ceux qui vivaient dans le pays de l'ombre de la mort.

3 הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל

Tu as multiplié la nation. Vous avez augmenté leur joie. Ils se réjouissent devant toi comme la joie de la moisson, comme on se réjouit quand on partage le butin.

4 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין

Car le joug de son fardeau, le bâton de son épaule, la verge de son oppresseur, tu les as brisés comme au temps de Madian.

5 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש

Car toute l'armure de l'homme armé dans le combat bruyant, et les vêtements roulés dans le sang, seront pour brûler, combustible pour le feu.

6 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום

Car un enfant nous est né, un fils nous est donné. Un fils nous est donné; et le gouvernement sera sur ses épaules. Son nom sera appelé: Merveilleux conseiller, Dieu puissant, Père éternel, Prince de la paix.

7 לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת

L'accroissement de son gouvernement et de la paix n'aura pas de fin, sur le trône de David et sur son royaume, pour l'affermir et le soutenir par la justice et l'équité, dès ce moment et à jamais. Le zèle de Yahvé des Armées accomplira cela.

8 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל

Le Seigneur envoya une parole à Jacob, et elle tombe sur Israël.

9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר

Tout le peuple saura, y compris Ephraïm et les habitants de Samarie, qui parlent avec fierté et arrogance de cœur,

10 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף

« Les briques sont tombées, mais nous allons construire avec des pierres de taille. Les figuiers sycomores ont été coupés, mais nous mettrons des cèdres à leur place. »

11 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך

C'est pourquoi Yahvé élèvera contre lui les adversaires de Rezin, et remuera ses ennemis,

12 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

Les Syriens devant, et les Philistins derrière; et ils dévoreront Israël à bouche ouverte. Pour autant, sa colère ne s'éteint pas, mais sa main est encore tendue.

13 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו

Et le peuple ne s'est pas retourné vers celui qui l'a frappé, ils n'ont pas non plus cherché Yahvé des armées.

14 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד

C'est pourquoi Yahvé retranchera d'Israël la tête et la queue, branche de palmier et roseau, en un seul jour.

15 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב

L'homme le plus âgé et le plus honorable est le chef, et le prophète qui enseigne le mensonge est la queue.

16 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים

Car ceux qui conduisent ce peuple l'égarent; et ceux qui sont dirigés par eux sont détruits.

17 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

C'est pourquoi l'Éternel ne se réjouira pas de leurs jeunes gens, Il n'aura pas non plus de compassion pour leurs orphelins et leurs veuves; car tous sont des profanes et des malfaiteurs, et toute bouche dit des folies. Pour autant, sa colère n'est pas détournée, mais sa main est encore tendue.

18 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן

Car la méchanceté brûle comme un feu. Il dévore les ronces et les épines; oui, il s'allume dans les fourrés de la forêt, et ils roulent vers le haut dans une colonne de fumée.

19 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו

Par la colère de Yahvé des armées, le pays est brûlé; et les gens sont le combustible pour le feu. Personne n'épargne son frère.

20 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו

L'un d'eux dévorera à sa droite, et aura faim; et il mangera à la main gauche, et ils ne seront pas rassasiés. Chacun mangera la chair de son propre bras:

21 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

Manassé mangeant Éphraïm et Éphraïm mangeant Manassé, et ils seront ensemble contre Juda. Pour autant, sa colère n'est pas détournée, mais sa main est encore tendue.