ישעה 8

1 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז

And Jehovah saith unto me, 'Take to thee a great tablet, and write upon it with a graving tool of man, To haste spoil, enjoy prey.'

2 ואעידה לי עדים נאמנים--את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו

And I cause faithful witnesses to testify to me, Uriah the priest, and Zechariah son of Jeberechiah.

3 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז

And I draw near unto the prophetess, and she conceiveth, and beareth a son; and Jehovah saith unto me, 'Call his name Maher-shalal-hash-baz,

4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי--ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור

for before the youth doth know to cry, My father, and My mother, one taketh away the wealth of Damascus and the spoil of Samaria, before the king of Asshur.'

5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר

And Jehovah addeth to speak unto me again, saying:

6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו

'Because that this people hath refused The waters of Shiloah that go softly, And is rejoicing with Rezin and the son of Remaliah,

7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים--את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו

Therefore, lo, the Lord is bringing up on them, The waters of the river, the mighty and the great, (The king of Asshur, and all his glory, ) And it hath gone up over all its streams, And hath gone on over all its banks.

8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל

And it hath passed on into Judah, It hath overflown and passed over, Unto the neck it cometh, And the stretching out of its wings Hath been the fulness of the breadth of thy land, O Emmanu-El!

9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו

Be friends, O nations, and be broken, And give ear, all ye far off ones of earth, Gird yourselves, and be broken, Gird yourselves, and be broken.

10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל

Take counsel, and it is broken, Speak a word, and it doth not stand, Because of Emmanu-El!'

11 כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר

For thus hath Jehovah spoken unto me with strength of hand, and instructeth me against walking in the way of this people, saying,

12 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו

'Ye do not say, A confederacy, To all to whom this people saith, A confederacy, And its fear ye do not fear, Nor declare fearful.

13 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם

Jehovah of Hosts — Him ye do sanctify, And He [is] your Fear, and He your Dread,

14 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש--ליושב ירושלם

And He hath been for a sanctuary, And for a stone of stumbling, and for a rock of falling, To the two houses of Israel, For a gin and for a snare to the inhabitants of Jerusalem.

15 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו

And many among them have stumbled and fallen, And been broken, and snared, and captured.

16 צור תעודה חתום תורה בלמדי

Bind up the testimony, Seal the law among My disciples.

17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו

And I have waited for Jehovah, Who is hiding His face from the house of Jacob, And I have looked for Him.

18 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל--מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון

Lo, I, and the children whom Jehovah hath given to me, [Are] for signs and for wonders in Israel, From Jehovah of Hosts, who is dwelling in Mount Zion.

19 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים

And when they say unto you, 'Seek unto those having familiar spirits, And unto wizards, who chatter and mutter, Doth not a people seek unto its God? — For the living unto the dead!

20 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר

To the law and to the testimony! If not, let them say after this manner, 'That there is no dawn to it.'

21 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה

— And it hath passed over into it, hardened and hungry, And it hath come to pass, That it is hungry, and hath been wroth, And made light of its king, and of its God, And hath looked upwards.

22 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח

And unto the land it looketh attentively, And lo, adversity and darkness! — Dimness, distress, and thick darkness is driven away, But not the dimness for which she is in distress!