ישעה 64

1

Gid du vilde sønderrive himmelen og fare ned, så fjellene skalv for ditt åsyn,

2 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו

likesom ilden setter kvister i brand og får vannet til å koke - for å kunngjøre ditt navn for dine motstandere, så folkene måtte skjelve for ditt åsyn,

3 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו

når du gjorde forferdelige ting som vi ikke ventet, når du for ned, og fjellene skalv for ditt åsyn!

4 ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו

Fra gammel tid har jo ingen spurt eller hørt, og intet øie sett nogen annen gud enn du gjøre slikt for dem som bier efter ham.

5 פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע

Du kommer dem i møte som gjør rettferdighet med glede, dem som kommer dig i hu på dine veier. Se, du vrededes, og vi syndet; således var det med oss fra gammel tid, og kunde vi da bli frelst?

6 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו

Vi blev som den urene alle sammen, og all vår rettferdighet som et urent klæsplagg, og som løvet visnet vi alle sammen, og som vinden førte våre misgjerninger oss bort.

7 ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו

Og det er ingen som påkaller ditt navn, som manner sig op til å holde fast ved dig; for du har skjult ditt åsyn for oss og latt oss tæres bort i våre misgjerningers vold.

8 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו

Men nu, Herre! Du er vår far; vi er leret, og du den som former oss, og et verk av din hånd er vi alle sammen.

9 אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו

Herre, vær ikke så over all måte vred og kom ikke evindelig misgjerning i hu! Men tenk på at vi alle sammen er ditt folk!

10 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה

Dine hellige stæder er blitt en ørken; Sion er blitt en ørken, Jerusalem en ødemark.

11 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה

Vårt hellige og herlige hus, hvor våre fedre lovet dig, er blitt opbrent av ild, og alt som var vår lyst, er blitt til ruiner.

12 העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד

Vil du tross dette holde dig tilbake, Herre? Vil du tie og trykke oss så tungt?