ישעה 64

1

That thou wouldst rend the heavens, and wouldst come down: the mountains would melt away at thy presence.

2 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו

They would melt as at the burning of fire, the waters would burn with fire, that thy name might be made known to thy enemies: that the nations might tremble at thy presence.

3 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו

When thou shalt do wonderful things, we shall not bear them: thou didst come down, and at thy presence the mountains melted away.

4 ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו

From the beginning of the world they have not heard, nor perceived with the ears: the eye hath not seen, O God, besides thee, what things thou hast prepared for them that wait for thee.

5 פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע

Thou hast met him that rejoiceth, and doth justice: in thy ways they shall remember thee: behold thou art angry, and we have sinned: in them we have been always, and we shall be saved.

6 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו

And we are all become as one unclean, and all our justices as the rag of a menstruous woman: and we have all fallen as a leaf, and our iniquities, like the wind, have taken us away.

7 ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו

There is none that calleth upon thy name: that riseth up, and taketh hold of thee: thou hast hid thy face from us, and hast crushed us in the hand of our iniquity.

8 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו

And now, O Lord, thou art our father, and we are clay: and thou art our maker, and we all are the works of thy hands.

9 אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו

Be not very angry, O Lord, and remember no longer our iniquity: behold, see we are all thy people.

10 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה

The city of thy sanctuary is become a desert, Sion is made a desert, Jerusalem is desolate.

11 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה

The house of our holiness, and of our glory, where our fathers praised thee, is burnt with fire, and all our lovely things are turned into ruins.

12 העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד

Wilt thou refrain thyself, O Lord, upon these things, wilt thou hold thy peace, and afflict us vehemently?