< ישעה 63 >
מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע | 1 |
Who is this who comes from Edom, with dyed garments from Bozrah? Who is this who is glorious in his clothing, marching in the greatness of his strength? “It is I who speak in righteousness, mighty to save.”
מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת | 2 |
Why is your clothing red, and your garments like him who treads in the wine vat?
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי | 3 |
“I have trodden the wine press alone. Of the peoples, no one was with me. Yes, I trod them in my anger and trampled them in my wrath. Their lifeblood is sprinkled on my garments, and I have stained all my clothing.
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה | 4 |
For the day of vengeance was in my heart, and the year of my redeemed has come.
ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני | 5 |
I looked, and there was no one to help; and I wondered that there was no one to uphold. Therefore my own arm brought salvation to me. My own wrath upheld me.
ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם | 6 |
I trod down the peoples in my anger and made them drunk in my wrath. I poured their lifeblood out on the earth.”
חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו | 7 |
I will tell of the loving kindnesses of the LORD and the praises of the LORD, according to all that the LORD has given to us, and the great goodness toward the house of Israel, which he has given to them according to his mercies, and according to the multitude of his loving kindnesses.
ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע | 8 |
For he said, “Surely, they are my people, children who will not deal falsely;” so he became their Savior.
בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם | 9 |
In all their affliction he was afflicted, and the angel of his presence saved them. In his love and in his pity he redeemed them. He bore them, and carried them all the days of old.
והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם | 10 |
But they rebelled and grieved his Holy Spirit. Therefore he turned and became their enemy, and he himself fought against them.
ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו--איה השם בקרבו את רוח קדשו | 11 |
Then he remembered the days of old, Moses and his people, saying, “Where is he who brought them up out of the sea with the shepherds of his flock? Where is he who put his Holy Spirit among them?”
מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם | 12 |
Who caused his glorious arm to be at Moses’ right hand? Who divided the waters before them, to make himself an everlasting name?
מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו | 13 |
Who led them through the depths, like a horse in the wilderness, so that they did not stumble?
כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו--כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת | 14 |
As the livestock that go down into the valley, the LORD’s Spirit caused them to rest. So you led your people to make yourself a glorious name.
הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו | 15 |
Look down from heaven, and see from the habitation of your holiness and of your glory. Where are your zeal and your mighty acts? The yearning of your heart and your compassion is restrained toward me.
כי אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך | 16 |
For you are our Father, though Abraham does not know us, and Israel does not acknowledge us. You, LORD, are our Father. Our Redeemer from everlasting is your name.
למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך | 17 |
O LORD, why do you make us wander from your ways, and harden our heart from your fear? Return for your servants’ sake, the tribes of your inheritance.
למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך | 18 |
Your holy people possessed it but a little while. Our adversaries have trodden down your sanctuary.
היינו מעולם לא משלת בם--לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו | 19 |
We have become like those over whom you never ruled, like those who were not called by your name.