ישעה 57

1 הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק

The righteous hath perished, And there is none laying [it] to heart, And men of kindness are gathered, Without any considering that from the face of evil Gathered is the righteous one.

2 יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו

He entereth into peace, they rest on their beds, [Each] is going straightforward.

3 ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה

And ye, come near hither, O sons of a sorceress, seed of an adulterer, Even thou dost commit whoredom.

4 על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר

Against whom do ye sport yourselves? Against whom enlarge ye the mouth? Prolong ye the tongue? Are not ye children of transgression? a false seed?

5 הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים

Who are inflamed among oaks, under every green tree, Slaughtering the children in valleys, Under clefts of the rocks.

6 בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם

Among the smooth things of a brook [is] thy portion, They — they [are] thy lot, Also to them thou hast poured out an oblation, Thou hast caused a present to ascend, For these things am I comforted?

7 על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח

On a mountain, high and exalted, Thou hast set thy couch, Also thither thou hast gone up to make a sacrifice.

8 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית

And behind the door, and the post, Thou hast set up thy memorial, For from Me thou hast removed, and goest up, Thou hast enlarged thy couch, And dost covenant for thyself among them, Thou hast loved their couch, the station thou sawest,

9 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול (Sheol h7585)

And goest joyfully to the king in ointment, And dost multiply thy perfumes, And sendest thine ambassadors afar off, And humblest thyself unto Sheol. (Sheol h7585)

10 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית

In the greatness of thy way thou hast laboured, Thou hast not said, 'It is desperate.' The life of thy hand thou hast found, Therefore thou hast not been sick.

11 ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי

And of whom hast thou been afraid, and fearest, That thou liest, and Me hast not remembered? Thou hast not laid [it] to thy heart, Am not I silent, even from of old? And Me thou fearest not?

12 אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך

I declare thy righteousness, and thy works, And they do not profit thee.

13 בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי

When thou criest, let thy gatherings deliver thee, And all of them carry away doth wind, Take away doth vanity, And whoso is trusting in Me inheriteth the land, And doth possess My holy mountain.

14 ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי

And he hath said, 'Raise up, raise up, prepare a way, Lift a stumbling-block out of the way of My people.'

15 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים

For thus said the high and exalted One, Inhabiting eternity, and holy [is] His name: 'In the high and holy place I dwell, And with the bruised and humble of spirit, To revive the spirit of the humble, And to revive the heart of bruised ones,'

16 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי

For, not to the age do I strive, nor for ever am I wroth, For the spirit from before Me is feeble, And the souls I have made.

17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו

For the iniquity of his dishonest gain, I have been wroth, and I smite him, Hiding — and am wroth, And he goeth on turning back in the way of his heart.

18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו

His ways I have seen, and I heal him, yea, I lead him, And recompense comforts to him and to his mourning ones.

19 בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו

Producing the fruit of the lips, 'Peace, peace,' to the far off, and to the near, And I have healed him, said Jehovah.

20 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט

And the wicked [are] as the driven out sea, For to rest it is not able, And its waters cast out filth and mire.

21 אין שלום אמר אלהי לרשעים

There is no peace, said my God, to the wicked!