ישעה 57

1 הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק

The righteous perisheth, and no man layeth [it] to heart: and merciful men [are] taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil [to come].

2 יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו

He shall enter into peace: they shall rest in their beds, [each one] walking [in] his uprightness.

3 ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה

But draw near hither, ye sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the whore.

4 על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר

Against whom do ye sport yourselves? against whom make ye a wide mouth, [and] draw out the tongue? [are] ye not children of transgression, a seed of falsehood,

5 הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים

Enflaming yourselves with idols under every green tree, slaying the children in the valleys under the clifts of the rocks?

6 בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם

Among the smooth [stones] of the stream [is] thy portion; they, they [are] thy lot: even to them hast thou poured a drink offering, thou hast offered a meat offering. Should I receive comfort in these?

7 על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח

Upon a lofty and high mountain hast thou set thy bed: even thither wentest thou up to offer sacrifice.

8 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית

Behind the doors also and the posts hast thou set up thy remembrance: for thou hast discovered [thyself to another] than me, and art gone up; thou hast enlarged thy bed, and made thee [a covenant] with them; thou lovedst their bed where thou sawest [it].

9 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול (Sheol h7585)

And thou wentest to the king with ointment, and didst increase thy perfumes, and didst send thy messengers far off, and didst debase [thyself even] unto hell. (Sheol h7585)

10 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית

Thou art wearied in the greatness of thy way; [yet] saidst thou not, There is no hope: thou hast found the life of thine hand; therefore thou wast not grieved.

11 ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי

And of whom hast thou been afraid or feared, that thou hast lied, and hast not remembered me, nor laid [it] to thy heart? have not I held my peace even of old, and thou fearest me not?

12 אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך

I will declare thy righteousness, and thy works; for they shall not profit thee.

13 בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי

When thou criest, let thy companies deliver thee; but the wind shall carry them all away; vanity shall take [them: ] but he that putteth his trust in me shall possess the land, and shall inherit my holy mountain;

14 ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי

And shall say, Cast ye up, cast ye up, prepare the way, take up the stumblingblock out of the way of my people.

15 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים

For thus saith the high and lofty One that inhabiteth eternity, whose name [is] Holy; I dwell in the high and holy [place], with him also [that is] of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones.

16 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי

For I will not contend for ever, neither will I be always wroth: for the spirit should fail before me, and the souls [which] I have made.

17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו

For the iniquity of his covetousness was I wroth, and smote him: I hid me, and was wroth, and he went on frowardly in the way of his heart.

18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו

I have seen his ways, and will heal him: I will lead him also, and restore comforts unto him and to his mourners.

19 בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו

I create the fruit of the lips; Peace, peace to [him that is] far off, and to [him that is] near, saith the LORD; and I will heal him.

20 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט

But the wicked [are] like the troubled sea, when it cannot rest, whose waters cast up mire and dirt.

21 אין שלום אמר אלהי לרשעים

[There is] no peace, saith my God, to the wicked.