< ישעה 56 >
כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות | 1 |
Thus hath said the Lord, Keep ye justice, and do equity; for near is my salvation to come, and my righteousness to be revealed.
אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה--שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע | 2 |
Happy is the mortal that ever doth this, and the son of man that ever layeth hold on it; that keepeth the sabbath by not violating it, and keepeth his hand from doing any evil.
ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש | 3 |
And let not say the son of the stranger, that joineth himself unto the Lord, saying, Surely the Lord will exclude me from his people; nor let the eunuch say, Behold, I am a dry tree.
כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי | 4 |
For thus hath said the Lord concerning the eunuchs that keep my sabbaths, and make choice of what pleaseth me, and take hold of my covenant.
ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם--טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת | 5 |
I will indeed give unto them in my house and within my walls a place and a name, better than sons and daughters: an everlasting name will I give them, that shall not be cut off.
ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים--כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי | 6 |
Also the sons of the stranger, that join themselves unto the Lord, to serve him, and to love the name of the Lord, to be unto him as servants, every one that keepeth the sabbath by not violating it, and those who take hold of my covenant:
והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי--עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים | 7 |
Even these will I bring to my holy mountain, and make them joyful in my house of prayer; their burnt-offerings and their sacrifices shall be accepted upon my altar; for my house shall be called a house of prayer for all the nations.
נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו | 8 |
Thus saith the Lord Eternal who gathereth the outcasts of Israel, I will yet gather [others] to him, beside his own gathered [outcasts].
כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער | 9 |
All ye beasts of the field, come to devour, [yea, ] all ye beasts in the forest.
צפו עורים כלם לא ידעו--כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום | 10 |
His watchmen are all of them blind, they know nothing; they all are dumb dogs, they cannot bark; dreamers, lying down, loving to slumber.
והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו | 11 |
But the dogs are of a greedy disposition, they know not how to be satisfied; and those are shepherds that know how to understand: they all turn to their own way, every one after his gain, from all quarters.
אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד | 12 |
Come ye, I will fetch wine, and let us swallow abundantly of strong drink; and like this day shall it be tomorrow, excellent and in very great abundance.