ישעה 5

1 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן

Let me sing, I pray you, for my beloved, A song of my beloved as to his vineyard: My beloved hath a vineyard in a fruitful hill,

2 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים

And he fenceth it, and casteth out its stones, And planteth it [with] a choice vine, And buildeth a tower in its midst, And also a wine press hath hewn out in it, And he waiteth for the yielding of grapes, And it yieldeth bad ones!

3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי

And now, O inhabitant of Jerusalem, and man of Judah, Judge, I pray you, between me and my vineyard.

4 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים

What — to do still to my vineyard, That I have not done in it! Wherefore, I waited to the yielding of grapes, And it yieldeth bad ones!

5 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס

And now, pray, let me cause you to know, That which I am doing to my vineyard, To turn aside its hedge, And it hath been for consumption, To break down its wall, And it hath been for a treading-place.

6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

And I make it a waste, It is not pruned, nor arranged, And gone up have brier and thorn, And on the thick clouds I lay a charge, From raining upon it rain.

7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה

Because the vineyard of Jehovah of Hosts [Is] the house of Israel, And the man of Judah His pleasant plant, And He waiteth for judgment, and lo, oppression, For righteousness, and lo, a cry.

8 הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ

Woe [to] those joining house to house, Field to field they bring near, till there is no place, And ye have been settled by yourselves In the midst of the land!

9 באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב

By the weapons of Jehovah of Hosts Do not many houses a desolation become? Great and good without inhabitant!

10 כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה

For ten acres of vineyard do yield one bath, And an homer of seed yieldeth an ephah.

11 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם

Woe [to] those rising early in the morning, Strong drink they pursue! Tarrying in twilight, wine inflameth them!

12 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו

And harp, and psaltery, tabret, and pipe, And wine, have been their banquets, And the work of Jehovah they behold not, Yea, the work of His hands they have not seen.

13 לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא

Therefore my people removed without knowledge, And its honourable ones are famished, And its multitude dried up of thirst.

14 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה (Sheol h7585)

Therefore hath Sheol enlarged herself, And hath opened her mouth without limit. And gone down hath its honour, and its multitude, And its noise, and its exulting one — into her. (Sheol h7585)

15 וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה

And bowed down is the low, and humbled the high, And the eyes of the haughty become low,

16 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה

And Jehovah of Hosts is high in judgment, And the Holy God sanctified in righteousness,

17 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו

And fed have lambs according to their leading, And waste places of the fat ones Do sojourners consume.

18 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה

Woe [to] those drawing out iniquity with cords of vanity, And as [with] thick ropes of the cart — sin.

19 האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה

Who are saying, 'Let Him hurry, Let Him hasten His work, that we may see, And let the counsel of the Holy One of Israel Draw near and come, and we know.'

20 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר

Woe [to] those saying to evil 'good,' And to good 'evil,' Putting darkness for light, and light for darkness, Putting bitter for sweet, and sweet for bitter.

21 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים

Woe [to] the wise in their own eyes, And — before their own faces — intelligent!

22 הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר

Woe [to] the mighty to drink wine, And men of strength to mingle strong drink.

23 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו

Declaring righteous the wicked for a bribe, And the righteousness of the righteous They turn aside from him.

24 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו

Therefore, as a tongue of fire devoureth stubble, And flaming hay falleth, Their root is as muck, And their flower as dust goeth up. Because they have rejected the law of Jehovah of Hosts, And the saying of the Holy One of Israel despised.

25 על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

Therefore hath the anger of Jehovah burned among His people, And He stretcheth out His hand against it, And smiteth it, and the mountains tremble, And their carcase is as filth in the midst of the out-places. With all this His anger did not turn back, And still His hand is stretched out!

26 ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא

And He lifted up an ensign to nations afar off, And hissed to it from the end of the earth, And lo, with haste, swift it cometh.

27 אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו

There is none weary, nor stumbling in it, It doth not slumber, nor sleep, Nor opened hath been the girdle of its loins, Nor drawn away the latchet of its sandals.

28 אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה

Whose arrows [are] sharp, and all its bows bent, Hoofs of its horses as flint have been reckoned, And its wheels as a hurricane!

29 שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל

Its roaring [is] like a lioness, It roareth like young lions, And it howleth, and seizeth prey, And carrieth away safely, and there is none delivering.

30 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה

And it howleth against it in that day as the howling of a sea, And it hath looked attentively to the land, And lo, darkness — distress, And light hath been darkened by its abundance!