ישעה 48

1 שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת ולא בצדקה

Hear ye this, O house of Jacob, who are called by the name of Israel, and have come forth out of the waters of Judah, who swear by the name of the LORD, and make mention of the God of Israel, [but] not in truth, nor in righteousness.

2 כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו

For they call themselves of the holy city, and stay themselves upon the God of Israel; The LORD of hosts [is] his name.

3 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה

I have declared the former things from the beginning; and they went forth from my mouth, and I showed them; I did [them] suddenly, and they came to pass.

4 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה

Because I knew that thou [art] obstinate, and thy neck [is] an iron sinew, and thy brow brass;

5 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך--פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום

I have even from the beginning declared [it] to thee; before it came to pass I showed [it] thee: lest thou shouldst say, My idol hath done them, and my graven image, and my molten image, hath commanded them.

6 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם

Thou hast heard, see all this; and will not ye declare [it]? I have showed ye new things from this time, even hidden things, and thou didst not know them.

7 עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם--פן תאמר הנה ידעתין

They are created now, and not from the beginning; even before the day when thou heardst them not; lest thou shouldst say, Behold, I knew them.

8 גם לא שמעת גם לא ידעת--גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך

Yes, thou heardst not; yes, thou knewest not; yes, from that time [that] thy ear was not opened: for I knew that thou wouldst deal very treacherously, and wast called a transgressor from the womb.

9 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך--לבלתי הכריתך

For my name's sake will I defer my anger, and for my praise will I refrain for thee, that I cut thee not off.

10 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני

Behold, I have refined thee, but not with silver; I have chosen thee in the furnace of affliction.

11 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן

For my own sake, [even] for my own sake, will I do [it]: for how should [my name] be profaned? and I will not give my glory to another.

12 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון

Hearken to me, O Jacob and Israel, my called; I [am] he; I [am] the first, I also [am] the last.

13 אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו

My hand also hath laid the foundation of the earth, and my right hand hath spanned the heavens: [when] I call to them, they stand up together.

14 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים

All ye, assemble yourselves and hear; who among them hath declared these [things]? The LORD hath loved him: he will do his pleasure on Babylon, and his arm [shall be on] the Chaldeans.

15 אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו

I, [even] I, have spoken, yes, I have called him: I have brought him, and he shall make his way prosperous.

16 קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני--ורוחו

Come ye near to me, hear ye this; I have not spoken in secret from the beginning; from the time that it was, there [am] I: and now the LORD God, and his Spirit, hath sent me.

17 כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך

Thus saith the LORD, thy Redeemer, the Holy One of Israel; I [am] the LORD thy God, who teacheth thee to profit, who leadeth thee by the way [that] thou shouldst go.

18 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים

O that thou hadst hearkened to my commandments! then had thy peace been as a river, and thy righteousness as the waves of the sea:

19 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני

Thy seed also had been as the sand, and the offspring of thy bowels like its gravel; his name should not have been cut off nor destroyed from before me.

20 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב

Go ye forth from Babylon, flee ye from the Chaldeans, with a voice of singing declare ye, tell this, utter it [even] to the end of the earth; say ye, The LORD hath redeemed his servant Jacob.

21 ולא צמאו בחרבות הוליכם--מים מצור הזיל למו ויבקע צור--ויזבו מים

And they thirsted not, [when] he led them through the deserts: he caused the waters to flow out of the rock for them: he cleaved the rock also, and the waters gushed out.

22 אין שלום אמר יהוה לרשעים

[There is] no peace, saith the LORD, to the wicked.