< ישעה 48 >
שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת ולא בצדקה | 1 |
Hear these [words], you house of Jacob, who are called by the name of Israel, and have come forth out of Juda, who swear by the name of the Lord God of Israel, making mention [of it, but] not with truth, nor with righteousness;
כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו | 2 |
maintaining also the name of the holy city, and staying themselves on the God of Israel: the Lord of hosts is his name. The former things I have already declared;
הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה | 3 |
and they that have proceeded out of my mouth, and it became well known; I wrought suddenly, and [the events] came to pass.
מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה | 4 |
I know that you are stubborn, and your neck is an iron sinew, and your forehead brazen.
ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך--פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום | 5 |
And I told you of old what [should be] before it came upon you; I made it known to you, lest you should say, [My] idols have done [it] for me; and should say, [My] graven and molten images have commanded me.
שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם | 6 |
You have heard all this, but you have not known: yet I have made known to you the new things from henceforth, which are coming to pass, and you said not,
עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם--פן תאמר הנה ידעתין | 7 |
Now they come to pass, and not formerly: and you heard not of them in former days: say not you, Yes, I know them.
גם לא שמעת גם לא ידעת--גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך | 8 |
You have neither known, nor understood, neither from the beginning have I opened your ears: for I knew that you would surely deal treacherously, and would be called a transgressor even from the womb.
למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך--לבלתי הכריתך | 9 |
For mine own sake will I show you my wrath, and will bring before you my glorious acts, that I may not utterly destroy you.
הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני | 10 |
Behold, I have sold you, [but] not for silver; but I have rescued you from the furnace of affliction.
למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן | 11 |
For mine own sake I will do [this] for you, because my name is profaned; and I will not give my glory to another.
שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון | 12 |
Hear me, O Jacob, and Israel whom I call; I am the first, and I endure for ever.
אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו | 13 |
My hand also has founded the earth, and my right hand has fixed the sky: I will call them, and they shall stand together.
הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים | 14 |
And all shall be gathered, and shall hear: who has told them these things? Out of love to you I have fulfilled your desire on Babylon, to abolish the seed of the Chaldeans.
אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו | 15 |
I have spoken, I have called, I have brought him, and made his way prosperous.
קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני--ורוחו | 16 |
Draw near to me, and hear you these words; I have not spoken in secret from the beginning: when it took place, there was I, and now the Lord, [even] the Lord, and his Spirit, has sent me.
כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך | 17 |
Thus says the Lord that delivered you, the Holy One of Israel; I am your God, I have shown you how you should find the way wherein you should walk.
לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים | 18 |
And if you had listened to my commandments, [then] would your peace have been like a river, and your righteousness as a wave of the sea.
ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני | 19 |
Your seed also would have been as the sand, and the offspring of your belly as the dust of the ground: neither now shall you by any means be utterly destroyed, neither shall your name perish before me.
צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב | 20 |
Go forth of Babylon, you that flee from the Chaldeans: utter aloud a voice of joy, and let this be made known, proclaim it to the end of the earth; say you, The Lord has delivered his servant Jacob.
ולא צמאו בחרבות הוליכם--מים מצור הזיל למו ויבקע צור--ויזבו מים | 21 |
And if they shall thirst, he shall lead them through the desert; he shall bring forth water to them out of the rock: the rock shall be cloven, and the water shall flow forth, and my people shall drink.
אין שלום אמר יהוה לרשעים | 22 |
There is no joy, says the Lord, to the ungodly.