ישעה 42

1 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא

Sjå min tenar som eg styd, min utvalde som eg elskar! Honom gjev eg anden min, rett han førar ut til folki.

2 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו

Ikkje mun han ropa, skrika, ei på gata bruka mælet.

3 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט

Brostne røyrstrå ei han bryt, sløkkjer ei den veik som gløder, trufast ber han retten ut.

4 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו

Ei han veiknar, ei han brotnar fyrr han rett på jord fær setja, øyer ventar på hans lov.

5 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה

Soleis talar Herren Gud, som hev himmeln skapt og utspent, jordi lagt med vokstrar på, gjeve folk på henne ande, andedrag åt deim der ferdast:

6 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים

Eg, Herren, hev deg i rettferd kalla, eg tok deg i handi, eg varar deg og gjer deg til folkepakt og til ljos for heidningar,

7 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך

til å opna blinde augo, føra fangar ut or fengsel deim som sit i myrker, or fangehus.

8 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים

Eg er Herren, det er mitt namn, ingen annan fær mi æra, ikkje bilæti min pris.

9 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם

Sjå, dei fyrste ting er komne, og eg meldar nye ting; endå fyrr dei upp hev runne, eg forkynner dykker deim.

10 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם

Syng ny song for Herren, lova han til heimsens endar! Sjøfolk og du havsens myrja, øyland og dei folk der bur!

11 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו

Heidi syng med sine byar, hytteby der Kedar bur. Dei som bur på berget, jublar, ropar ned frå høgste nut.

12 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו

Dei skal gjeva Herren æra og hans pris til øyland bera.

13 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר

Ut gjeng Herren som ei kjempa, eggjar harmen som ein stridsmann, herrop lyfter han og skrik, ter si magt mot sine motmenn.

14 החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד

Stilt eg heve tagt so lenge, mållaus hev eg halde meg. No eg styn som viv i barnsnaud, etter anden syp og pæsar.

15 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש

Berg og haug eg legg i øyde, svider av alt grønt på deim, elvar gjer eg um til øyer, sjøar let eg turkast upp.

16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים

Blinde ukjend veg eg fører, so dei fer ukjende stigar, myrkt gjer eg til ljost for deim, bakkeland til flate sletta. Dette er det eg vil gjera og slett ikkje lata vera.

17 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו

Vika lyt storleg skjemmast dei som lit på bilæt-gud, og til støypte bilæt segjer: «De er våre gudar.»

18 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות

Dauve, høyr! Blinde, upp med augo! Sjå!

19 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה

Kven er blind, um ei min tenar, dauv som sendebodet mitt? Kven er blind som venen min? Kven er blind som Herrens tenar?

20 ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע

Mangt du såg, men gøymer ikkje, han fekk øyra upp, men høyrer ei.

21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

For si rettferd skuld vil Herren gjera lovi stor og herleg.

22 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב

Men det er eit plundra folk, herja folk, alle bundne sit i hol og i fangehusi løynde. Herfang er dei, og hev ingen frelsar, ran, og ingen segjer: «Gjev det att!»

23 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור

Kven av dykk gjev gaum på dette, lyder på og høyrer sidan?

24 מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו

Kven gav Jakob burt til ran og til ransmenn Israel utan Herren som me synda mot, som hans vegar dei ei fara vilde og ei høyra på hans lov?

25 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב

So rende han yver deim sin heite harm og ein veldug krig. Det ikring deim loga, men dei skyna inkje, brende deim, men dei la ikkje det på hjarta.