< ישעה 42 >
הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא | 1 |
Ecce servus meus, suscipiam eum: electus meus, complacuit sibi in illo anima mea: dedi spiritum meum super eum, iudicium gentibus proferet.
לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו | 2 |
Non clamabit, neque accipiet personam, nec audietur vox eius foris.
קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט | 3 |
Calamum quassatum non conteret, et linum fumigans non extinguet: in veritate educet iudicium.
לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו | 4 |
Non erit tristis, neque turbulentus, donec ponat in terra iudicium: et legem eius insulæ expectabunt.
כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה | 5 |
Hæc dicit Dominus Deus creans cælos, et extendens eos: formans terram, et quæ germinant ex ea: dans flatum populo, qui est super eam, et spiritum calcantibus eam.
אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים | 6 |
Ego Dominus vocavi te in iustitia, et apprehendi manum tuam, et servavi te. Et dedi te in fœdus populi, in lucem Gentium:
לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך | 7 |
Ut aperires oculos cæcorum, et educeres de conclusione vinctum, de domo carceris sedentes in tenebris.
אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים | 8 |
Ego Dominus, hoc est nomen meum: gloriam meam alteri non dabo, et laudem meam sculptilibus.
הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם | 9 |
Quæ prima fuerunt, ecce venerunt: nova quoque ego annuncio: antequam oriantur, audita vobis faciam.
שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם | 10 |
Cantate Domino canticum novum, laus eius ab extremis terræ: qui descenditis in mare, et plenitudo eius, insulæ, et habitatores earum.
ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו | 11 |
Sublevetur desertum, et civitates eius: in domibus habitabit Cedar: laudate habitatores Petræ, de vertice montium clamabunt.
ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו | 12 |
Ponent Domino gloriam, et laudem eius in insulis nunciabunt.
יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר | 13 |
Dominus sicut fortis egredietur, sicut vir præliator suscitabit zelum: vociferabitur, et clamabit: super inimicos suos confortabitur.
החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד | 14 |
Tacui semper, silui, patiens fui, sicut parturiens loquar: dissipabo, et absorbebo simul.
אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש | 15 |
Desertos faciam montes, et colles, et omne gramen eorum exiccabo: et ponam flumina in insulas, et stagna arefaciam.
והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים | 16 |
Et ducam cæcos in viam, quam nesciunt, et in semitis, quas ignoraverunt, ambulare eos faciam: ponam tenebras coram eis in lucem, et prava in recta: hæc verba feci eis, et non dereliqui eos.
נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו | 17 |
Conversi sunt retrorsum: confundantur confusione qui confidunt in sculptili, qui dicunt conflatili: Vos dii nostri.
החרשים שמעו והעורים הביטו לראות | 18 |
Surdi audite, et cæci intuemini ad videndum.
מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה | 19 |
Quis cæcus, nisi servus meus? Et surdus, nisi ad quem nuncios meos misi? Quis cæcus, nisi qui venundatus est? Et quis cæcus, nisi servus Domini?
ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע | 20 |
Qui vides multa, nonne custodies? Qui apertas habes aures, nonne audies?
יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר | 21 |
Et Dominus voluit ut sanctificaret eum, et magnificaret legem, et extolleret.
והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב | 22 |
Ipse autem populus direptus, et vastatus: laqueus iuvenum omnes, et in domibus carcerum absconditi sunt: facti sunt in rapinam, nec est qui eruat: in direptionem, nec est qui dicat: Redde.
מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור | 23 |
Quis est in vobis qui audiat hoc, attendat et auscultet futura?
מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו | 24 |
Quis dedit in direptionem Iacob, et Israel vastantibus? Nonne Dominus ipse, cui peccavimus? Et noluerunt in viis eius ambulare, et non audierunt legem eius.
וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב | 25 |
Et effudit super eum indignationem furoris sui, et forte bellum, et combussit eum in circuitu, et non cognovit: et succendit eum, et non intellexit.