ישעה 42

1 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא

Behold my servant, I will uphold him: my elect, my soul delighteth in him: I have given my spirit upon him, he shall bring forth judgment to the Gentiles.

2 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו

He shall not cry, nor have respect to person, neither shall his voice be heard abroad.

3 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט

The bruised reed he shall not break, and smoking flax he shall not quench: he shall bring forth judgment unto truth.

4 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו

He shall not be sad, nor troublesome, till he set judgment in the earth: and the islands shall wait for his law.

5 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה

Thus saith the Lord God that created the heavens, and stretched them out: that established the earth, and the things that spring out of it: that giveth breath to the people upon it, and spirit to them that tread thereon.

6 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים

I the Lord have called thee in justice, and taken thee by the hand, and preserved thee. And I have given thee for a covenant of the people, for a light of the Gentiles:

7 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך

That thou mightest open the eyes of the blind, and bring forth the prisoner out of prison, and them that sit in darkness out of the prison house.

8 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים

I the Lord, this is my name: I will not give my glory to another, nor my praise to graven things.

9 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם

The things that were first, behold they are come: and new things do I declare: before they spring forth, I will make you head them.

10 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם

Sing ye to the Lora a new song, his praise is from the ends of the earth: you that go down to the sea, and all that are therein: ye islands, and ye inhabitants of them.

11 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו

Let the desert and the cities thereof be exalted: Cedar shall dwell in houses: ye inhabitants of Petra, give praise, they shall cry from the top of the mountains.

12 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו

They shall give glory to the Lord, and shall declare his praise in the islands.

13 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר

The Lord shall go forth as a mighty man, as a man of war shall he stir up zeal: he shall shout and cry: he shall prevail against his enemies.

14 החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד

I have always held my peace, I have I kept silence, I have been patient, I will speak now as a woman in labour: I will destroy, and swallow up at once.

15 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש

I will lay waste the mountains and hills, and will make all their grass to wither: and I will turn rivers into islands, and will dry up the standing pools.

16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים

And I will lead the blind into the way which they know not: and in the paths which they were ignorant of I will make them walk: I will make darkness light before them, and crooked things straight: these things have I done to them, and have not forsaken them.

17 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו

They are turned back: let them be greatly confounded, that trust in a graven thing, that say to a molten thing: You are our god.

18 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות

Hear, ye deaf, and, ye blind, behold that you may see.

19 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה

Who is blind, but my servant? or deaf, but he to whom I have sent my messengers? Who is blind, but he that is sold? or who is blind, but the servant of the Lord?

20 ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע

Thou that seest many things, wilt thou not observe them? thou that hast ears open, wilt thou not hear?

21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

And the Lord was willing to sanctify him, and to magnify the law, and exalt it.

22 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב

But this is a people that is robbed and wasted: they are all the snare of young men, and they are hid in the houses of prisons: they are made a prey, and there is none to deliver them: a spoil, and there is none that saith: Restore.

23 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור

Who is there among you that will give ear to this, that will attend and hearken for times to come?

24 מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו

Who hath given Jacob for a spoil, and Israel to robbers? hath not the Lord himself, against whom we have sinned? And they would not walk in his ways, and they have not hearkened to his law.

25 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב

And he hath poured out upon him the indignation of his fury, and a strong battle, and hath burnt him round about, and he knew not: and set him on fire, and he understood not.