ישעה 40
| נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם | 1 |
¡Consuelen, consuelen a mi pueblo, dice su ʼElohim!
| דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה | 2 |
¡Hablen al corazón de Jerusalén! ¡Proclámenle que su dura milicia terminó, y su culpa fue cancelada! Pues de mano de Yavé recibió el doble por todos sus pecados.
| קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו | 3 |
Una voz clama: ¡Preparen el camino a Yavé en el desierto! ¡Allanen una calzada a nuestro ʼElohim en la soledad!
| כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה | 4 |
Todo valle sea levantado, toda montaña y colina rebajadas, lo torcido se enderece, y lo escabroso se allane.
| ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר | 5 |
La gloria de Yavé se manifestará. Todo humano juntamente la verá, porque habló la boca de Yavé.
| קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה | 6 |
Una voz dice: ¡Proclama! Y respondí: ¿Qué proclamaré? Que todo humano es como hierba, y todo su esplendor como la flor del campo.
| יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם | 7 |
Se seca la hierba. Se marchita la flor cuando el aliento de Yavé sopla sobre ellas. En verdad el pueblo es hierba.
| יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם | 8 |
Se seca la hierba, se marchita la flor, pero la Palabra del ʼElohim nuestro permanece para siempre.
| על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם | 9 |
¡Súbete a una montaña alta, oh Sion, anunciadora de buenas noticias! ¡Levanta fuerte tu voz, oh Jerusalén, anunciadora de buenas noticias! ¡Levántala, no temas! Dí a las ciudades de Judá: ¡Aquí está tu ʼElohim!
| הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו | 10 |
¡Miren: ʼAdonay Yavé viene con poder, y su brazo señorea! ¡Ciertamente su galardón viene con Él y su recompensa lo precede!
| כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל | 11 |
Apacentará su rebaño como pastor. Recogerá a los corderitos con su brazo. Los llevará en su seno, y pastoreará suavemente a las recién paridas.
| מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים | 12 |
¿Quién midió el agua en el hueco de su mano, o calculó la extensión del cielo con su palmo y juntó el polvo de la tierra con tres dedos? ¿Quién pesó en balanza las montañas y con pesas las colinas?
| מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו | 13 |
¿Quién escudriñó el Espíritu de Yavé, y le enseñó como consejero suyo?
| את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו | 14 |
¿De quién tomó consejo, quién lo instruyó, lo adoctrinó en el camino de la justicia, le enseñó el conocimiento o le mostró el camino del discernimiento?
| הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול | 15 |
Ciertamente, las naciones le son gotas en un cubo. Valen lo que vale el polvillo de la balanza. Las islas le pesan como un grano de polvo.
| ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה | 16 |
El Líbano no basta para el fuego, ni todos sus animales alcanzan para el holocausto.
| כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו | 17 |
Todas las naciones son como nada delante de Él. Son estimadas como cosa vana.
| ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו | 18 |
¿Con quién compararán a ʼEL? ¿Con cuál imagen lo compararán ustedes?
| הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף | 19 |
El escultor funde una estatua, el orfebre la recubre de oro y el platero le suelda cadenillas de plata.
| המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט | 20 |
El pobre escoge para ofrecerle un leño que no se pudra. Se busca un hábil tallador que le haga una estatua que no se mueva.
| הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ | 21 |
¿No saben ni oyeron? ¿No se lo anunciaron desde un principio? ¿No lo entendieron desde la fundación del mundo?
| הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת | 22 |
Él se sienta sobre el círculo de la tierra, y sus habitantes son como saltamontes. Él extendió los cielos como una cortina y los despliega como una tienda para morar.
| הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה | 23 |
Él convierte en nada a los poderosos y a los que gobiernan la tierra en cosa vana
| אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם | 24 |
cuando solo son plantados, son sembrados, son arraigados en la tierra, sopla sobre ellos y se marchitan. El remolino de viento los arrebata como pasto seco.
| ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש | 25 |
El Santo dice: ¿A quién me compararán ustedes, o me asemejarán?
| שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר | 26 |
Levanten sus ojos a lo alto y miren: ¿Quién creó estas cosas? Él saca y cuenta sus huestes, las cuales llama por sus nombres. Ninguna faltará. Tal es la grandeza de su fuerza y la fortaleza de su poder.
| למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור | 27 |
¿Por qué hablas, oh Jacob, y dices, oh Israel: Mi camino está oculto de Yavé? ¿Mi ʼElohim ignora mi causa?
| הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו | 28 |
¿No lo sabes ni lo oíste? El eterno ʼElohim, Yavé, el Creador de los confines de la tierra, no se cansa ni se fatiga. Su entendimiento es insondable.
| נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה | 29 |
Él fortalece al cansado y aumenta la fuerza al que no tiene vigor.
| ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו | 30 |
Aun los muchachos se fatigan y se cansan. Los jóvenes tropiezan y caen,
| וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו | 31 |
pero los que esperan en Yavé tienen nuevas fuerzas. Levantarán las alas como águilas, correrán y no se cansarán, caminarán y no se fatigarán.
