ישעה 40
| נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם | 1 |
"Nun tröstet, tröstet mir mein Volk!" so läßt sich euer Gott vernehmen.
| דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה | 2 |
Zu Herzen sprecht Jerusalem und ruft ihm zu, sein Sklavendienst sei aus und seine Schuld gebüßt! - Denn aus der Hand des Herrn hat es für seine Sünden insgesamt das Doppelte empfangen."
| קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו | 3 |
Horch! Einer ruft: "Bahnt in der Wüste einen Weg des Herrn! Für unsern Gott bereitet in der Steppe grade Straßen!
| כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה | 4 |
Erheben soll sich jedes Tal, und jeder Berg und Hügel soll sich senken! Das Krumme werd gerade und eben alles Höckerige!
| ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר | 5 |
Denn sichtbar werden will des Herren Lichter Glanz, und sehen soll ihn alle Welt zusammen! Der Mund des Herrn hat es gesprochen."
| קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה | 6 |
Horch! Einer spricht: "Verkünde!" "Was denn", fragt ein andrer, "soll ich künden?" "Die ganze Welt ist Gras, all ihre Pracht ist wie die Blume, des Feldes Blume.
| יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם | 7 |
Das Gras verdorrt, die Blume welkt, wenn sie der Hauch des Herren trifft. Wahrhaftig, Gras nur sind die Leute.
| יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם | 8 |
Das Gras verdorrt: die Blume welkt. Doch unseres Gottes Wort besteht in Ewigkeit."
| על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם | 9 |
Ersteige einen hohen Berg als Freudenbotin! Erhebe mächtig deine Stimme als Freudenbotin, du Jerusalem! Furchtlos erhebe sie und rufe Judas Städten zu: "Seht! Da ist euer Gott.
| הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו | 10 |
Der Herr, der Herr kommt als der Sieger; sein Arm allein hat ihm den Sieg erkämpft. Sein Sold ist auch bei ihm; sein Kampfpreis geht vor ihm einher.
| כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל | 11 |
Er weidet seine Herde wie ein Hirt; in seinen Arm nimmt er die Lämmer. An seinem Busen trägt er sie und leitet sanft die Mutterschafe."
| מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים | 12 |
Wer mißt mit seiner Faust die Wasser und wer den Himmel mit der Spanne? Wer faßt denn in ein Drittelmaß der Erde Staub und wägt die Berge mit der Waage, in ihren Schalen ihre Hügel?
| מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו | 13 |
Wer mißt den Geist des Herrn? Und wer ist sein Berater, der ihn unterwiesen
| את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו | 14 |
Wen zieht er je zu Rat, daß er ihn weise machte und ihn den Pfad der Ordnung lehrte und ihn in Einsicht weiterbrächte und ihm die Weisheitsbahn entdeckte?
| הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול | 15 |
Die Heidenvölker sind ein Tropfen an dem Eimer und gelten, was ein Flöckchen an der Waage gilt. Die Inseln fallen ins Gewicht nur wie ein Stäubchen.
| ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה | 16 |
Kein Libanon reicht hin zum Feuer, zum Opfer nicht sein Wild.
| כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו | 17 |
Die Heidenvölker alle sind wie nichts vor ihm, sind weniger als nichts in seinen Augen.
| ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו | 18 |
Wem wollt ihr also Gott vergleichen und unter welchem Bild ihn darstellen?
| הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף | 19 |
Ein Götzenbild, das gießt der Künstler; der Goldschmied überzieht's mit Gold und schließt's mit Silberkettchen an.
| המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט | 20 |
Und wer zu arm für solche Stiftung, wählt ein Holz aus, das nicht fault. Dann sucht er einen guten Künstler, ein Götzenbild ihm anzufertigen, das nicht aus den Fugen geht.
| הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ | 21 |
Wißt ihr es nicht Wollt ihr's nicht hören? Ward's nicht schon längst euch kundgetan? Kennt ihr denn nicht der Erde Gründungsart?
| הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת | 22 |
Er, der da thronet überm Erdenrund; seine Bewohner sind wie Heuschrecken. Er, der wie einen Flor den Himmel ausgebreitet und wie ein Wohngezelt ihn ausgespannt,
| הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה | 23 |
er, der die Fürsten in ein Nichts verwandelt, der Erde Mächtige in leere Luft.
| אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם | 24 |
Kaum sind sie eingepflanzt, kaum ausgesät, kaum wurzelt ein ihr Stamm im Boden, da bläst er sie schon an, und sie verdorren, und fort trägt sie der Sturm wie Spreu.
| ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש | 25 |
"Wem also wollt ihr mich vergleichen?" So fragt der Heilige.
| שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר | 26 |
Zur Höhe hebet eure Augen! Und haltet Umschau! Wer ist ihr Schöpfer? Wer führt ihr Heer gezählt hervor und ruft sie all mit Namen auf? Und vor dem Starken und dem Mächtigen bleibt nicht eines aus.
| למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור | 27 |
Weswegen sagst du, Jakob, und sprichst du, Israel: "Mein Schicksal ist dem Herrn verborgen, und meinem Gott entgeht mein Recht"?
| הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו | 28 |
Weißt du denn nicht? Hast du's nicht gehört? Ein ewiger Gott, das ist der Herr, und wandert er bis an der Erde Säume, wird er nicht müde und nicht matt, und sein Verstand ist unbegrenzt.
| נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה | 29 |
Den Müden gibt er Stärke und den Erschöpften neue Kraft.
| ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו | 30 |
Mag müd und matt die Jugend werden und mögen Rüstige zusammenbrechen,
| וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו | 31 |
doch die des Herren harren, gewinnen neue Kraft; sie zeigen Schwingen gleich den Adlern. Sie laufen und ermüden nicht und gehn und werden nimmer matt.
