< ישעה 35 >
יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת | 1 |
They joy from the wilderness and dry place, And rejoice doth the desert, and flourish as the rose,
פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן--כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו | 2 |
Flourishing it doth flourish, and rejoice, Yea, [with] joy and singing, The honour of Lebanon hath been given to it, The beauty of Carmel and Sharon, They — they see the honour of Jehovah, The majesty of our God.
חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו | 3 |
Strengthen ye the feeble hands, Yea, the stumbling knees strengthen.
אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא--גמול אלהים הוא יבוא וישעכם | 4 |
Say to the hastened of heart, 'Be strong, Fear not, lo, your God; vengeance cometh, The recompence of God, He Himself doth come and save you.'
אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה | 5 |
Then opened are eyes of the blind, And ears of the deaf are unstopped,
אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה | 6 |
Then leap as a hart doth the lame, And sing doth the tongue of the dumb, For broken up in a wilderness have been waters, And streams in a desert.
והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא | 7 |
And the mirage hath become a pond, And the thirsty land fountains of waters, In the habitation of dragons, Its place of couching down, a court for reed and rush.
והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה--לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו | 8 |
And a highway hath been there, and a way, And the 'way of holiness' is called to it, Not pass over it doth the unclean, And He Himself [is] by them, Whoso is going in the way — even fools err not.
לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה--לא תמצא שם והלכו גאולים | 9 |
No lion is there, yea, a destructive beast Ascendeth it not, it is not found there, And walked have the redeemed,
ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה | 10 |
And the ransomed of Jehovah return, And have entered Zion with singing. And joy age-during on their head, Joy and gladness they attain, And fled away have sorrow and sighing!