ישעה 33

1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך

Dir, Räuber, wehe! Noch nie beraubt! Dir, Plünderer, weh! Noch nie geplündert! Hast du genug geraubt, wirst du beraubt. Hast du genug geplündert, dann wirst du geplündert. -

2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה

Herr! Sei uns gnädig! Auf Dich, Herr, harren wir. Sei unser Arm allmorgendlich, ja, unsere Hilfe in der Zeit der Not!

3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים

Die Völker mögen fliehen vor der Donnerstimme, vor Deiner Hoheit selbst die Heiden auseinanderstieben!

4 ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו

Dann sei das Beutemachen wie das Tun der Heuschrecken, so falle man darüber her!

5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה

Erhaben ist der Herr; er wohnt ja in der Höhe; er füllt mit Recht und mit Gerechtigkeit in reichem Maße Sion. -

6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו

In deinen Unglückszeiten Sicherheit, und deines Glückes reichster Quell sei Weisheit und Erkenntnis! - Die Furcht des Herrn ein reicher Schatz!

7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון

Jetzt aber schreien Führer draußen, und Friedensboten weinen bitterlich.

8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש

Die Straßen sind verödet, die Wanderer verschwunden; man bricht den Bund und gibt auf die Gemeinde nichts und achtet nicht der Menschen.

9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל

In Trauer steht das hingewelkte Land, der Libanon steht fahl und welk, und Saron gleicht der Wüste; Basan und Karmel sind entlaubt.

10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא

"Jetzt will ich aufstehn", spricht der Herr, "jetzt mich erheben, mich ermannen.

11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

Ihr geht mit dürrem Grase schwanger; gebären sollt ihr dürre Halme. Ein Hauch, ein Feuerhauch soll euch verzehren!

12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו

Dann werden Völker wie zu Kalk verbrannt, wie abgehackte Dornen in des Feuers Brand.

13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי

Ihr fernen Völker, höret, was ich tue! Erkennt, ihr nahen, meine Heldenkraft!"

14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם

In Sion werden sich die Sünder ängstigen, und Beben wird die Frevler packen. "Wer kann von uns verweilen hier bei diesem Feuer, das so frißt? Wer weilt von uns bei ewigem Brande?"

15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע

Wer redlich wandelt und Gerades spricht und wer Gewinn von Ausbeutung verschmäht und wer die Hände schüttelt, um Bestechung abzulehnen, und wer sein Ohr verstopft, damit er nicht von einem Mordplan höre, wer seine Augen schließt, damit er seine Lust nicht an dem Bösen habe,

16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים

der wohnt auf sicheren Höhen, und seine Burg sind Felsenschlösser. Dem wird sein Brot zuteil, dem bleibt sein Wasser sicher.

17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים

Dann laben deine Augen sich an der Pracht des Königs; ein Land der Ferne sehen sie.

18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים

Dein Herz besinnt sich auf die Schreckenszeit: "Wo ist jetzt der, der ehedem gezählt? Wo der, der abgewogen? Wo der, der schon die Türme abgezählt?"

19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה

Ja, jenes wilde Volk siehst du nicht mehr, das Volk mit dunkler Rede, unverständlich, mit stammelnder, sinnloser Sprache.

20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו

Auf Sion, unsrer Festgezeiten Stadt, schau hin! Hinblicken mögen deine Augen auf Jerusalem, die sichre Heimat! Ein unverrückbar Zelt! Kein Pflock wird fernerhin mehr ausgezogen; kein Strick reißt mehr darin.

21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו

Denn weil für uns ein Mächtiger dort weilt, der Herr, so ist es nun ein Ort, von Flüssen, breiten Strömen rings umflossen, darauf kein Ruderschiff sich wagt; kein stolzes Schiff durchschneidet sie. -

22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו

Der Herr wird unser Richter sein, der Herr nur unser Fürst, der Herr nur unser König, der uns helfen wird.

23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז

Wohl hingen deine Taue schlaff hernieder; sie konnten nicht den Mast in dem Gestelle halten und nicht das Segel spannen. Nunmehr wird reiche Beute ausgeteilt; selbst Lahme können Beute machen.

24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון

Und kein Bewohner sagt: "Ich fühle mich erkrankt." Dem Volke, das darinnen wohnt, ist seine Missetat vergeben.