ישעה 33

1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך

Woe to thee that spoilest, and thou wast not spoiled; and that dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou shalt cease to spoil, thou shalt be spoiled; when thou shalt make an end of dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee.

2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה

Jehovah, be gracious unto us; we have waited for thee: be their arm every morning, yea, our salvation in the time of trouble.

3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים

At the noise of the tumult the peoples fled; at the lifting up of thyself the nations were scattered.

4 ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו

And your spoil shall be gathered [like] the gathering of the caterpillar: as the running of locusts shall they run upon it.

5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה

Jehovah is exalted; for he dwelleth on high: he hath filled Zion with justice and righteousness;

6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו

and he shall be the stability of thy times, the riches of salvation, wisdom and knowledge: the fear of Jehovah shall be your treasure.

7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון

Behold, their valiant ones cry without; the messengers of peace weep bitterly.

8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש

The highways are desolate, the wayfaring man ceaseth. He hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth no man.

9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל

The land mourneth, it languisheth; Lebanon is ashamed, is withered; the Sharon is become as a desert, and Bashan and Carmel are stripped.

10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא

Now will I arise, saith Jehovah; now will I be exalted, now will I lift up myself.

11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

Ye shall conceive dry grass, ye shall bring forth stubble: your breath shall devour you [as] fire.

12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו

And the peoples shall be [as] burnings of lime, [as] thorns cut up shall they be burned in the fire.

13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי

Hear, ye that are far off, what I have done; and ye that are near, acknowledge my might.

14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם

The sinners in Zion are afraid; trembling hath surprised the hypocrites: Who among us shall dwell with the consuming fire? who among us shall dwell with everlasting flames?

15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע

— He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from taking hold of bribes, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from seeing evil:

16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים

he shall dwell on high, the fortresses of the rocks shall be his high retreat; bread shall be given him, his water shall be sure.

17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים

Thine eyes shall see the King in his beauty; they shall behold the land that is far off.

18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים

Thy heart shall meditate on terror: Where is the scribe? where is the receiver? where is he that counted the towers?

19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה

Thou shalt no more see the fierce people, a people of a deeper speech than thou canst comprehend, of a stammering tongue that cannot be understood.

20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו

Look upon Zion, the city of our solemnities: thine eyes shall see Jerusalem a quiet habitation, a tent that shall not be removed, the stakes whereof shall never be pulled up, neither shall any of its cords be broken;

21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו

but there Jehovah is unto us glorious, — a place of rivers, of broad streams: no galley with oars shall go there, neither shall gallant ship pass thereby.

22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו

For Jehovah is our judge, Jehovah, our lawgiver, Jehovah, our king: he will save us.

23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז

Thy tacklings are loosed; they strengthen not the socket of their mast, they cannot spread the sail: then is the prey of a great spoil divided; the lame take the prey.

24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון

And the inhabitant shall not say, I am sick: the people that dwell therein shall be forgiven [their] iniquity.