< ישעה 33 >
הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך | 1 |
Woe to thee who destroys, and thou were not destroyed, and deal treacherously, and they did not deal treacherously with thee! When thou have ceased to destroy, thou shall be destroyed, and when thou have made an end of dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee.
יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה | 2 |
O Jehovah, be gracious to us, we have waited for thee. Be thou our arm every morning, also our salvation in the time of trouble.
מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים | 3 |
At the noise of the tumult the peoples have fled. At the lifting up of thyself the nations are scattered.
ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו | 4 |
And your spoil shall be gathered as the caterpillar gathers. As locusts leap, men shall leap upon it.
נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה | 5 |
Jehovah is exalted, for he dwells on high. He has filled Zion with justice and righteousness.
והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו | 6 |
And there shall be stability in thy times, abundance of salvation, wisdom, and knowledge. The fear of Jehovah is thy treasure.
הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון | 7 |
Behold, their valiant ones cry outside. The ambassadors of peace weep bitterly.
נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש | 8 |
The highways lie waste. The wayfaring man ceases. The enemy has broken the covenant. He has despised the cities. He does not regard man.
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל | 9 |
The land mourns and languishes. Lebanon is confounded and withers away. Sharon is like a desert, and Bashan and Carmel shake off their leaves.
עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא | 10 |
Now I will arise, says Jehovah. Now I will lift up myself. Now I will be exalted.
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם | 11 |
Ye shall conceive chaff. Ye shall bring forth stubble. Your breath is a fire that shall devour you.
והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו | 12 |
And the peoples shall be as the burnings of lime, as thorns cut down that are burned in the fire.
שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי | 13 |
Hear, ye who are far off, what I have done, and ye who are near, acknowledge my might.
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם | 14 |
The sinners in Zion are afraid. Trembling has seized the profane. Who among us can dwell with the devouring fire? Who among us can dwell with everlasting burnings?
הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע | 15 |
He who walks righteously, and speaks uprightly. He who despises the gain of oppressions, who shakes away his hands from taking a bribe, who stops his ears from hearing of blood, and shuts his eyes from looking upon evil.
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים | 16 |
He shall dwell on high. His place of defense shall be the munitions of rocks. His bread shall be given. His waters shall be sure.
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים | 17 |
Thine eyes shall see the king in his beauty. They shall behold a land that reaches afar.
לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים | 18 |
Thy heart shall muse on the terror. Where is he who counted? Where is he who weighed the tribute? Where is he who counted the towers?
את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה | 19 |
Thou shall not see the fierce people, a people of a deep speech that thou cannot comprehend, of a strange tongue that thou cannot understand.
חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו | 20 |
Look upon Zion, the city of our solemnities. Thine eyes shall see Jerusalem a quiet habitation, a tent that shall not be removed. The stakes of which shall never be plucked up, nor shall any of the cords of it be broken.
כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו | 21 |
But Jehovah will be with us there in majesty. A place of broad rivers and streams, in which shall go no galley with oars, nor shall a gallant ship pass thereby.
כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו | 22 |
For Jehovah is our judge. Jehovah is our lawgiver. Jehovah is our king, he will save us.
נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז | 23 |
Thy tacklings are loosed. They could not strengthen the foot of their mast. They could not spread the sail. Then the prey of a great spoil was divided. The lame took the prey.
ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון | 24 |
And the inhabitant shall not say, I am sick. The people who dwell in it shall be forgiven their iniquity.