ישעה 33
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך | 1 |
Ve dig, du Hærværksmand, selv ikke hærget, du Ransmand, skaanet for Ran! Naar dit Hærværk er endt, skal du hærges, naar din Ranen har Ende, skal der ranes fra dig!
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה | 2 |
HERRE, vær os naadig, vi bier paa dig, vær du vor Arm hver Morgen, vor Frelse i Nødens Stund!
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים | 3 |
For Bulderet maa Folkeslag fly; naar du rejser dig, splittes Folkene.
| ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו | 4 |
Som Græshopper bortriver, bortrives Bytte, man styrter derover som Græshoppesværme.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה | 5 |
Ophøjet er HERREN, thi han bor i det høje, han fylder Zion med Ret og Retfærd.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו | 6 |
Trygge Tider skal du have, en Frelsesrigdom er Visdom og Indsigt, HERRENS Frygt er din Skat.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון | 7 |
Se, deres Helte skriger derude, Fredens Sendebud græder bittert;
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש | 8 |
Vejene er øde, vejfarende borte. Han brød sin Pagt, agted Byer ringe, Mennesker regned han ikke.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל | 9 |
Landet blegner og sygner, Libanon skæmmes og visner; Saron er som en Ørken, Basan og Karmel uden Løv.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא | 10 |
Nu staar jeg op, siger HERREN, nu vil jeg rejse mig, nu træde frem!
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם | 11 |
I undfanger Straa og føder Halm, eders Aande er Ild, der fortærer jer selv;
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו | 12 |
til Kalk skal Folkene brændes som afhugget Torn, der brænder i Ild.
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי | 13 |
Hvad jeg gør, skal rygtes til fjerne Folk, nære skal kende min Vælde.
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם | 14 |
Paa Zion skal Syndere bæve, Niddinger gribes af Skælven: »Hvem kan bo ved fortærende Ild, hvem kan bo ved evige Baal?«
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע | 15 |
Den, der vandrer i Retfærd og taler oprigtigt, ringeagter Vinding, vundet ved Uret, vægrer sig ved at tage mod Gave, tilstopper Øret over for Blodraad og lukker Øjnene over for det onde —
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים | 16 |
højt skal en saadan bo, hans Værn skal Klippeborge være; han faar sit Brød, og Vand er ham sikret.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים | 17 |
Dine Øjne faar Kongen at se i hans Skønhed, de skuer et vidtstrakt Land.
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים | 18 |
Dit Hjerte skal tænke paa Rædselen: »Hvor er nu han, der talte og vejede, han, der talte Taarnene?«
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה | 19 |
Du ser ej det vilde Folk med dybt, uforstaaeligt Maal, med stammende, ufattelig Tunge.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו | 20 |
Se paa Zion, vore Højtiders By! Dine Øjne skal skue Jerusalem, et sikkert Lejrsted, et Telt, der ej flytter, hvis Pæle aldrig rykkes op, hvis Snore ej rives over.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו | 21 |
Nej, der træder HERRENS Bæk for os i Floders og brede Strømmes Sted; der kan ej Aareskib gaa, ej vældigt Langskib sejle.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו | 22 |
Thi HERREN er vor Dommer, HERREN er vor Hersker, HERREN er vor Konge, han bringer os Frelse.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז | 23 |
Slapt hænger dit Tovværk, det holder ej Raaen og spænder ej Sejlet. Da uddeles røvet Bytte i Overflod, halte tager Del i Rovet.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון | 24 |
Ingen Indbygger siger: »Jeg er syg!« Folket der har sin Synd forladt.
