< ישעה 32 >
הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
He aquí que para justicia reinará rey, y príncipes presidirán para juicio.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
Y será aquel varón como escondedero contra el viento, y como acogida contra el turbión, como riberas de aguas en tierra de sequedad, como sombra de gran peñasco en tierra calurosa.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
No se cegarán entonces los ojos de los que ven, y los oídos de los que oyen oirán.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
Y el corazón de los tontos entenderá para saber, y la lengua de los tartamudos será desenvuelta para hablar claramente.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
El mezquino nunca más será llamado liberal, ni será dicho largo el avariento.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
Porque el mezquino hablará mezquindades, y su corazón fabricará iniquidad para hacer la impiedad, y para hablar escarnio contra Jehová, dejando vacía el alma hambrienta, y quitando la bebida al sediento.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
Cierto el avaro malas medidas tiene: él maquina pensamientos para enredar a los simples con palabras cautelosas, y para hablar en juicio contra el pobre.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
Mas el liberal pensará liberalidades; y por liberalidades subirá.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Mujeres reposadas, levantáos: oíd mi voz, confiadas, escuchád mi razón.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
Días y años tendréis espanto, o! confiadas; porque la vendimia faltará, y la cosecha no acudirá.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Temblád, o! reposadas, turbáos, o! confiadas: despojáos, desnudáos, ceñíd los lomos.
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
Sobre los pechos endecharán, sobre los campos deleitosos, sobre la vid fértil.
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
Sobre la tierra de mi pueblo subirán espinas y cardos; y aun sobre todas las casas de placer en la ciudad de alegría.
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
Porque los palacios serán desiertos, la multitud de la ciudad cesará: las torres y fortalezas se tornarán cuevas para siempre, donde huelguen asnos monteses, y ganados hagan majada:
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
Hasta que sobre nosotros sea derramado espíritu de lo alto, y el desierto se torne campo labrado, y el campo labrado sea estimado por bosque.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
Y habitará el juicio en el desierto; y en el campo labrado asentará la justicia.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
Y el efecto de la justicia será paz, y la labor de justicia reposo, y seguridad para siempre.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
Y mi pueblo habitará en morada de paz, y en habitaciones de confianzas, y en refrigerios de reposo.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
Y el granizo, cuando descendiere, será en los montes; y la ciudad será asentada en lugar bajo.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
¡O dichosos vosotros, los que sembráis sobre todas aguas, los que metéis pie de buey y de asno!