< ישעה 32 >

הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו 1
Ecce in justitia regnabit rex, et principes in judicio præerunt.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה 2
Et erit vir sicut qui absconditur a vento, et celat se a tempestate; sicut rivi aquarum in siti, et umbra petræ prominentis in terra deserta.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה 3
Non caligabunt oculi videntium, et aures audientium diligenter auscultabunt.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות 4
Et cor stultorum intelliget scientiam, et lingua balborum velociter loquetur et plane.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע 5
Non vocabitur ultra is qui insipiens est, princeps, neque fraudulentus appellabitur major;
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר 6
stultus enim fatua loquetur, et cor ejus faciet iniquitatem, ut perficiat simulationem, et loquatur ad Dominum fraudulenter, et vacuam faciat animam esurientis, et potum sitienti auferat.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט 7
Fraudulenti vasa pessima sunt; ipse enim cogitationes concinnavit ad perdendos mites in sermone mendacii, cum loqueretur pauper judicium.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום 8
Princeps vero ea quæ digna sunt principe cogitabit, et ipse super duces stabit.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי 9
Mulieres opulentæ, surgite, et audite vocem meam; filiæ confidentes, percipite auribus eloquium meum.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא 10
Post dies enim et annum, vos conturbabimini confidentes; consummata est enim vindemia, collectio ultra non veniet.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים 11
Obstupescite, opulentæ; conturbamini, confidentes: exuite vos et confundimini; accingite lumbos vestros.
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה 12
Super ubera plangite, super regione desiderabili, super vinea fertili.
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה 13
Super humum populi mei spinæ et vepres ascendent: quanto magis super omnes domos gaudii civitatis exultantis!
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים 14
Domus enim dimissa est, multitudo urbis relicta est, tenebræ et palpatio factæ sunt super speluncas usque in æternum; gaudium onagrorum, pascua gregum.
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב 15
Donec effundatur super nos spiritus de excelso, et erit desertum in carmel, et carmel in saltum reputabitur.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב 16
Et habitabit in solitudine judicium, et justitia in carmel sedebit.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם 17
Et erit opus justitiæ pax, et cultus justitiæ silentium, et securitas usque in sempiternum.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות 18
Et sedebit populus meus in pulchritudine pacis, et in tabernaculis fiduciæ, et in requie opulenta.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר 19
Grando autem in descensione saltus, et humilitate humiliabitur civitas.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור 20
Beati qui seminatis super omnes aquas, immittentes pedem bovis et asini.

< ישעה 32 >